ספירת מלאי

בממשלה מנסים לקדם חוקים נגד התאגיד וחופש התקשורת כל זאת תחת מכבסת מילים של "הפרטה"',"איזון" ו"מגוון"; יעל שרוני, מ"היהודים באים" מסבירה (גם לעמית סגל) מהי סאטירה; אליעזר יערי מקשר בין ניסיונות הפגיעה בתאגיד להפיכה המשטרית

בין הסכם שנוי במחלוקת לחקיקה אנטי-דמוקרטית מנווטת עיתונות מבולבלת את הציבור המותש. מי מאתרג משיחיות בצבא ומי תומך בסגירת התאגיד? וגם: אורן הלמן מאבחן את שורשי מכונת הרעל ואיומיה.

משר התקשורת ועד השר לשיתוף פעולה איזורי - מכונת הרעל לא יודעת שובע. עומרי רונן מראשי "אחים לנשק" מסביר למה חשוב לרדוף משפטית אחרי המטנפים. וגם: לקחים מתחקיר בן גביר והתעתוע סביב סיקור פרשת פלדשטיין.

הנדסת תודעה, שקיעת הדמוקרטיה הליברלית, זיוף מסמכים ומשבר פוליטי - סיכום שבוע סוער מנקודת המבט העיתונאית וראיון עם רן הר נבו על האופן שבו חדשות 12 מתחמקים מאחריות ומעוותים את המציאות

תכלה שנה ושידוריה: שלונסקי והופשטיין מסכמים מה עברנו בעיתונות מא' עד ת' ועדיין מחפשים את גרעין האמת בין שפע הכזבים, הספינים והשמועות. מגלנט ועד חליוה, מועדת החקירה שלא קמה ועד כיכר החטופים שלא שקטה לרגע.

כשהתותחים רועמים: בין ספין "50 אחוז טילים של חיזבאללה הושמדו" לשמועות שווא על סינוואר שנהרג, העיתונות מנסה להבין מה קורה בשתי חזיתות המלחמה - ולרוב נכשלת. אלוף (במיל) נועם תיבון מנסה לשרטט מה שליחותה של התקשורת בעת הזאת, ומספק זוית אופטימית למרות ממשלה כושלת. וגם: השרים ממשיכים לקדם רפורמות לא רלוונטיות למרות מצב חירום.

ערוץ 14 וגרורותיו הכריזו מלחמה על הצבא; משטרת ישראל נלחמת בעיתונאים ונמלטת מקובבות ובארה"ב המנחים בעימות עושים בית ספר של עיתונות. וגם: ראיון עם איתי לנדסברג-נבו על ההתעלמות מבעיית המילואים

מכונת הרעל מרימה את ראשה במלוא העוצמה לנוכח משבר החטופים. מי אחראי ומה אפשר לעשות? שיחה עם ד"ר אבשלום גינוסר. וגם: מסיבות עיתונאים במקום ראיונות ואיך מתייחסים לפצועים בתקשורת.

הלוואי עלינו עונת מלפפונים: אנחנו לכודים בין מניפולציות סביב המשא ומתן לשחרור החטופים ודיסאינפורמציה על כוונות איראן וחיזבאללה; רונן ברגמן מנסה לעזור לנו להבין למי להאמין ומתי. ולאן נעלמו העורכים בקונטרול של תוכניות האקטואליה בטלוויזיה?

אחרי שנתיים באויר ההסכת 'הפרעת קשב' מציין 50 תוכניות: רזי ברקאי מבכה את מות האמת ומעריך שהנצחון של עובדי חדשות 13 הוא זמני; לימור לבנת יוצאת נגד מכונת הרעל, ומסבירה מדוע ברדוגו, ריקלין וחבריהם אינם עיתונאים; ושלונסקי והופשטיין הספידו את האולימפיאדה מוקדם מידי ואוכלים את הכובע