מה זה רוע?

בציון שנתיים לשבעה באוקטובר, בימים של שמחה מהולה בכאב עם חזרת החטופים, נברר מהו רוע. ניגע בלב הפילוסופיה של המוסר דרך מחשבתם של שפינוזה, קאנט, דקארט, חנה ארנדט ועוד, במטרה להבין מה הופך מעשה לא מוסרי למעשה רע. אורחת: דר' שלומית הרוש. עורכת ומגישה: ויויאנה דייטש. עריכה: יובל אביבי. מפיקים: הילה שוקר ועדי אפרת. ביצוע טכני: שרון לרנר.See omnystudio.com/listener for privacy information.

בואו לאכול איתי, מאסטר שף, מתכונים בטיק טוק, אורגני, קטוגני, ללא גלוטן, פודיז באינסטגרם. אוכל הפך לכזה כוכב תרבות, עד ששכחנו את מטרתו הבסיסית: להזין אותנו.  לכל בחירה שלנו מול מדפי החנויות, תפריטי המסעדות והמקרר הפרטי יש משמעות, וגם לעובדה שיש סביבנו אנשים רעבים. אז לפני הסעודה בסוכה, הנה כמה מחשבות פילוסופיות על המזון שלנו. אורח: ד"ר רפי גרוסגליק  עורכת ומגישה: ויויאנה דייטש. עריכה: יובל אביבי, הפקה: הילה שוקר, ביצוע טכני: רומן סורקיןSee omnystudio.com/listener for privacy information.

כדור הארץ מסתובב סביב צירו, השמש זורחת בכל בוקר ושוקעת בכל ערב, והוודאות הזו, שנראית כמו עובדה אובייקטיבית, מייצרת תחושה של מחזוריות נצחית. האמנם? ההיסטוריה של הרעיונות והפיזיקה מציעות אפשרות אחרת: אולי גם במה שנדמה כקבוע, תמיד יש גם שינוי. אז כיצד נולד דבר מה חדש בתוך מחזורי הטבע? אורח: פרופ' שאול קציר עורכת ומגישה: ויויאנה דייטש. עריכה: יובל אביבי, הפקה: הילה שוקר, ביצוע טכני: שרון לרנרSee omnystudio.com/listener for privacy information.

כולם מדברים על בינה מלאכותית, אבל אולי כדאי לשאול קודם - מה זה בכלל "בינה"? מה מגדיר משהו, או מישהו כ"נבון"? איך אפשר להבחין בין בינה אנושית לכזו שאינה אנושית? האם באמת המוח האנושי שונה בצורה מהותית משורות הקוד של האלגוריתם? המותר האדם מן המחשב? שיחה על אינטליגנציה וחכמה, על רגשות ועל מוסר בהקשרים של אדם ומכונה, ועל האפשרות שיום אחד השניים יתמזגו. אורח: ד"ר ארז פירט עורכת ומגישה: ויויאנה דייטש, עריכה: יובל אביבי, הפקה: הילה שוקר, ביצוע טכני: יובל יסודSee omnystudio.com/listener for privacy information.

מה מצבו של הליברליזם? מה מציעה לנו היהדות? האם הפילוסופיה ממלאת את תפקידה נוכח המלחמה? והאם אפשר לדמיין מציאות אחרת? "גבוהה גבוהה" פותחת עונה עם ארבע שיחות מ"לילה של פילוסופיה" של המכון הצרפתי, שמנסות לחשוב את ההיום והמחר של ישראל. אורחים: פרופ אווה אילוז, ד"ר רונית פלג, ד"ר כרמל וויסמן, וד"ר אריאל סרי-לי. See omnystudio.com/listener for privacy information.

בפרק השלישי של ההסכת "מה שלומכם?" ננסה להבין מה באמת שלומנו: אנחנו עונים על השאלה הזו כלאחר יד, אבל כמה מאיתנו באמת עוצרים לחשוב ולחקור את שלומנו. נשאל מה יש לזן בודהיזם לתרום להבנה הזו, למה חשוב לפנות לה זמן והאם כדאי לשתף אחרים. אורח: יובל אידו טל מגישים: ויויאנה דייטש ואורי גוטליב, עריכה: ויויאנה דייטש ויובל אביבי, הפקה: הילה שוקר ועמרי קפלן, ביצוע טכני: משה מושקוביץ  See omnystudio.com/listener for privacy information.

למה העברית בחרה דווקא במילה "שלום" לבדיקה הדדית של מצבנו? בפרק השני של ההסכת "מה שלומכם?" נבחן את השאלה הזו מהזווית הבלשנית, וננסה להבין למה בכל שפה שואלים את השאלה הזו אחרת, והאם אנחנו שואלים דברים שונים כשאנחנו תוהים "מה נשמע?" או "מה המצב?". אורח: פרופ' גלעד צוקרמן מגישים: ויויאנה דייטש ואורי גוטליב, עריכה: ויויאנה דייטש ויובל אביבי, הפקה: הילה שוקר ועמרי קפלן, ביצוע טכני: משה מושקוביץ  See omnystudio.com/listener for privacy information.

צוללים לתוך השאלה "מה שלומך?" בשלושה פרקים מיוחדים של גבוהה גבוהה: בפרק הראשון נבחן את השאלה בחדר הטיפולים, וננסה להבין איך השאלה הפשוטה הזו הפכה לאתגר פסיכולוגי: מותר לשאול? כמה לשתף? נברר מה הערך בלהבין ולשתף בשלומנו והאם אנחנו באמת יכולים להכיל את שלומם של אחרים. אורחת: פרופ' מירב רוט מגישים: ויויאנה דייטש ואורי גוטליב, עריכה: ויויאנה דייטש ויובל אביבי, הפקה: הילה שוקר ועמרי קפלן, ביצוע טכני: משה מושקוביץ, צילום: Shutterstock  See omnystudio.com/listener for privacy information.

האדם המודרני אוהב לתקן את עצמו על ספת המטפל. בשיחה שמתחילה בזיגמונד פרויד, עוברת אל מלאני קליין, ג׳סיקה בנג׳מין ודונלד ויניקוט, ביררנו מה האדם מבקש לתקן בטיפול הפסיכואנליטי, איך זה קורה, מה מקומו של המטפל בתהליך, ומתי, אם בכלל, נוכל להגיד שהצלחנו? אורחת: ד״ר נוגה אריאל גלור עורכת ומגישה: ויויאנה דייטש. עריכה: יובל אביבי. הפקה: הילה שוקר, ביצוע טכני: שרון לרנרSee omnystudio.com/listener for privacy information.

אנחנו חיים באי-וודאות מתמדת, והיכולת לנבא או לצפות את מה שיקרה לנו היא אשליה. שיחה שצוללת לעומקו של העיוורון האנושי, חושפת כיצד הכמיהה אל המוחלט הופכת אותנו למסוכנים.אורח: ד"ר עודד נעמן.עורכת ומגישה: ויויאנה דייטש. עריכה: יובל אביבי, הפקה: הילה שוקר, ביצוע טכני: אסף רוחם אין אף רגע אחד צלול. יש רגע ועוד רגע ועוד רגע. אין יום אחד, אין לילה אחד. אין אף נקודה בזמן שממנה אפשר לראות בבהירות את חיינו. לראות את חיינו במלואם. אף שעה מכל שעות חיינו אינה פסגה גבוהה מספיק, ממנה אפשר לצפות ללא הפרעה בכל שאר הפסגות והעמקים. גם שעת מותנו היא רק שעה. ברגע המעשה, המתאבד לא מבחין באושרו, רגעי החסד נחבאים והוא נוטל את חייו בלי לדעת מה נטל. ״בכל עת ובכל שעה אדם אחר אתה״, ניטשה כותב. אמנם מה שפעם אהבת כאמת נראה לך כעת כטעות טיפשית, הוא אומר, אך שמא אותה טעות היתה נחוצה לך אז כמו כל ה״אמיתות״ בהן אתה מחזיק היום: ״בבחינת עור, שהסתיר וכיסה מפנייך רבות ממה שאסור היה עלייך לראות אותה שעה״. אין אף שעת חיים ממנה אפשר לראות את החיים לאשורם, בשלמותם. כל שעה היא עוד שעה; כל לילה, עוד לילה; כל התעוררות, עוד התעוררות. כל רגע בחיינו צופה אל מישורים ומדרונות של זמנים אחרים והנה אנחנו צופים באותו הרגע עצמו מזמן אחר, גבוה או נמוך יותר ממנו, והרגע שהיה לא מעלה בדעתו את נקודת מבטנו. כל לילה הוא הר ביחס למחוז חיים אחד ועמק ביחס לאחר. לכן, תמיד, גם בשעה המאוחרת ביותר והשקטה ביותר בלילה, כשערפילי העייפות מתפזרים פעם אחת אחרונה והמחשבה מתחדדת ומצטללת לפני ההתמוססות אל השינה, גם אז ישנן תובנות ואמיתות שאין בכוחנו לדעת כי הן היסוד הנסתר שעליו אנחנו עומדים, שבאמצעותו אנחנו חושבים ולאורכו אנחנו נרדמים. ברגע זה אי-אפשר בשום אופן להבחין באמיתות מהותיות לקיומנו, גם אם מאוחר יותר יהיו מובהקות ומובחנות יותר מכל אמת אחרת. גם אם ראינו אותן בבהירות עד לא מזמן. ומה שנכון על רגעינו נכון גם על מילותינו. כל מילה, משפט, פסקה ועמוד שאנחנו כותבים כצופים אל מרחקים, נכתבים בדיו שאיננו יודעים לקרוא. האמת הסמוכה ביותר היא האמת הסמויה ביותר. זהו סימן ההיכר של המציאות. רק בסיפורי בדיון תיתכן נקודת מבט שקיומה אינו תלוי בעיוורונה. רק בסיפורים יש רגעים, פסקאות, עמודים ומשפטים שבהם הכל מתגלה. הדמות הבדיונית ביותר היא המספר יודע-כל. זוהי המתנה של הבדיון: בעולם הבדיון אפשר להשיג ידיעה שלמה, ראייה מלאה ויתכן רגע של בהירות מוחלטת וצלילות גמורה. בבדיון גם האמת הקשה, המזוויעה ביותר, נוסכת בנו הקלה אדירה משום שהיא מסירה מאיתנו את עול הספק, סממנה של המציאות. הלאוּת מהספק מולידה את הערגה אל הבדיוני, את ההתענגות על המוצא הטראגי, את הקתרזיס שנוסך בנו הפתרון הסופי של הדמויות. לכן אפילו ספר שבו כל העובדות מעוגנות במציאות ושמות הדמויות הם כשמות האנשים האמיתיים שעליהם הדמויות מבוססות, כל עוד הוא כולל בתוכו רגע של צלילות מוחלטת הוא ספר בדיוני. ואם נקרא בו כבספר מציאותי לא נזהה עוד את גבולות המציאות. ננסה להגשים במציאות ערגות בדיוניות, נבקש פתרונות סופיים ונמיט חורבן אמיתי שלא עלה בדמיוננו מעולם.See omnystudio.com/listener for privacy information.