להסתכל בכחול לבן של העין

השביעי באוקטובר ערער את יסודות הבטחון של אזרחי ישראל. בפרק זה פרופ' אבינועם רוזנק וד"ר אלכסנדרה מנדלבום קופייב חוזרים להכרזת העצמאות שהוכרזה ״מתוך ביטחון בצור ישראל״. מהו ״צור ישראל״ – פשרה, הסכמה או טשטוש? האם אפשר להיתלות בצור ישראל היום? מהו המצע המשותף שאפשר להישען עליו בימים כאלה? האם יש בסיס משותף בחברה מרובת המחלוקות והשסעים שלנו? כל השאלות הללו מקבלות תוקף מיוחד בימים שבהם ההקשבה לכל הצדדים הפכה לצורך קיומי.

במגילת העצמאות נקראים אזרחי המדינה הערבים ״ליטול חלקם בבניין המדינה״, ויש לנו מה לבנות לאחר השבר הנורא של השבעה באוקטובר. מלאכת השיקום האזרחית דורשת מאיתנו ליצור חברה ישראלית בה כל האזרחים מרגישים בטוחים ושייכים. מהו תפקידם של האזרחים הערבים במדינה היום? האם נקודת המבט שלהם, המחוברת בדרכים שונות לשני צדי הסכסוך, מטילה עליהם חובה? ד"ר אמיר פאח׳ורי מבקש להתוות דרך לתיקון ומציב שאלות קשות של שייכות ואזרחות לאחר השבעה באוקטובר.

מילותיה של מגילת העצמאות הניחו את התשתית לסיפור של המדינה שלנו, אבל מובטח בה שהן יעמיקו ויהפכו לחוקה סדורה. פרופ' אביעד הכהן מתאר את האתגר הערכי והמשפטי מולו אנו ניצבים בשנים האחרונות, ופותח צוהר לעבודה חלוצית מסוג חדש – בנייתה של ישראל כמדינה דמוקרטית.

מדינת ישראל הוקמה ״מתוך קשר היסטורי ומסורתי״ לארץ ישראל. שני הצירים האלה, ההיסטורי והמסורתי, אמנם מנסים להיראות קבועים ומוצקים, אך הם נעים ומשתנים ללא הרף. לאחר השביעי באוקטובר תחושת הביטחון בעוצמתה של המדינה התערערה, ורבים מאיתנו חזרו לשאול על עצם סיבת היותנו כאן. פרופ' חביבה פדיה פורשת בפרק זה את המתחים הערכיים העזים שאירועי השעה מבטאים – מהו הבסיס המוסרי לקיומה של מדינת ישראל? מה מקור הקרע הפוליטי והחברתי? ומה הביא להפגנות נגד מדינת ישראל בבירות העולם ובקמפוסים בארצות הברית?

בימים לאחר השביעי לאוקטובר עלה בארץ קול זעקה, ובתוכו עלתה שוב ושוב המילה "שואה". פרופ' חנה יבלונקה מספרת על שיח השואה – איך זיכרון השואה או ״תודעת השואה״ השתנו לאורך ההיסטוריה הישראלית? מהן הסכנות הטמונות בחיבור בין השואה לציונות? ומה ניתן ללמוד מדור "שארית הפליטה" שעליהם נשענת מגילת העצמאות?

מדינת ישראל היא בית ליהודים שעלו מכל ארצות העולם – פלא קיבוץ הגלויות התרחש ונוצר בית משותף. מה המשמעות של בית משותף כשהבית בוער? איך ניצבות קהילות יהודיות שונות ומסתכלות על הפרויקט הזה, וגם – האחת על השנייה. בפרק זה ד״ר דוד גדג׳ חוזר לקריאה הגדולה של מגילת העצמאות לבוא ולהצטרף למעשה הציוני. מי נקראו לדגל ומי לא? האם יש בכוחה של הקריאה הזאת להתחדש לאור הימים האלה? האם נכון לקרוא ליהודי התפוצות לעלות ארצה בעת משבר?

פרופ' מיכל גוברין מתארחת אצל ד"ר אלכסנדרה מנדלבום קופייב ויחד הן מנסות להבין מה מהמילים הגדולות של מגילת העצמאות, אלה שמתארות את שיבת עם ישראל לארצו, בה עוצבה "דמותו הרוחנית", רלוונטי לימים הכאובים שלאחר השביעי לעשירי. גוברין מבקשת להיות מודעים למיתוס הרובץ תחת קיומנו פה, ועירניים למיתוסים של השכנים. האם ניתן לשנות או לרכך את המיתוס מבלי לאבדו? ״להסתכל בכחול־לבן שבעין״ מציע מבט על החברה הישראלית וערכיה בעקבות המשבר החברתי, אירועי 7/10 ומלחמת חרבות ברזל. ד״ר אלכסנדרה מנדלבום־קופייב משוחחת עם חוקרות וחוקרים שונים ומזמינה אותם לחלוק את נקודת המבט שלהם על המדינה, על החברה ועל מגילת העצמאות. הפודקאסט נוצר על ידי מרכז זלמן שזר. עורך: עומרי בן־דור