שאלי שרופה באש

במי בוחר הקב"ה? בשבחם של המלאכים, או בשבחם של ישראל? בחנייה בין המלאכים, או בחנייה בין ישראל?על שני פיוטים, ליום הכיפורים ולסוכות, העוסקים במעמדם של ישראל, ובקשר שלנו עם הקב"ה.

ביום הכיפורים עם ישראל מידמים למלאכים. עומדים על רגליהם, לא אוכלים ולא שותים. אבל לאן מובילה אותנו ההידמות הזו? מה משיגים עם ישראל בדמותם כמלאכים?על שני פיוטים המשווים בין ישראל לבין המלאכים, בתפילות הימים הנוראים.הפיוטים 'במרומי ערץ' ו־'כל שנאני שחק', אחד מאשכנז ואחד מספרד, המלמדים אותנו שכל עם ישראל, יחד, כולם קדושה משלשיםתודה לאילן דמרי על הרשות להשתמש בביצוע של להקת המדרגות

מדוע קמים כל כך מוקדם לאמירת הסליחות? מי מעיר אותנו באמצע הלילה, לעמוד לפני ה' בבית הכנסת.על התשובות, המיוחדות והמרתקות, אותן נותנים שלשה מפייטני ספרד, משוררי הסליחות הקדומים, לשאלה זו. לקריאה נוספת:הסליחות עצמן: יחידה לחנות מחנה, בלילי על משכבי, יעירוני רעיוניאריאל זינדר, קומי רוני: קריאות בפיוטי סליחה ותחנונים מאת משוררי בבל וספרד המוסלמית בימי הביניים, ירושלים תשפ"ד, עמ' 215–240.מומלץ לשמוע גם את ההרצאה של אריאל זינדר, "מיטב השירה לימי התשובה -סליחות לאשמורות מאת פייטני ספרד המוסלמית"

תשעה באב. יום בו אי אפשר לדבר. יום בו אי אפשר לשתוק. יום בו זועקים. על הקינות לתשעה באב, ועל שלוש קינות העוסקות בהשוואה בין יציאת מצרים, הודה ותפארתה, לבין חורבן הבית, כאבו ושפלותו.הקינה "אליכם עדה קדושה" (מדוע בליל פסח) האנונימית, הקינה "אש תוקד בקרבי" (בצאתי ממצרים) של רבי יהודה הלוי, והקינה איכה אצת באפך של רבי אלעזר הקליר.ביצוע הקינה "אש תוקד" – אורי אהרן, מתוך אתר התפילה והפיוט של הספריה הלאומית. לקריאה נוספת:בנימין בר-תקוה, "פאר האומה כנגד אפר חורבנה בקינות הרפרין המתחלף: הקינה 'אש תוקד בקרבי' והקינות שנכתבו בעקבותיה", בתוך: מחווה למנחם: אסופת מחקרים לכבוד מנחם חיים שמלצר, מכון שוקן למחקר היהדות ו-JTS, ירושלים תשע"ט, עמ' 55–96.

הפיוט "שאלי שרופה באש", שכתב מהר"ם מרוטנבורג, מחשובי הפוסקים באשכנז. על האירוע שהוביל לכתיבת הפיוט, הסגנון אותו הוא מחקה, והמסרים העולים מתוך הפיוט, על תחושותיו של תלמיד גרמני צעיר, שהיה עד לשריפת התלמוד בפריז בערב שבת חוקת שנת ה'ב.

על דרור יקרא, מזמירות השבת הקדומות ביותר. על המחבר, תכני הפיוט, וסגנון הפיוט, שמהווה אבן דרך משמעותית בעיצוב סגנון השירה העברית בספרד.

על הפיוט אקדמות, הנאמר במנהג האשכנזי בחג השבועות.מהדורה מתורגמת ומבוארת של הפיוט⁠איך הגיע פיוט בארמית אל תוך מחזור התפילה?למה יש פיוט רגע לפני קריאת התורה, ומדוע בעבר הוא נאמר בתוך הקריאה?על מה מבסס הפייטן בן המאה ה11 את תקוותו בקב"ה, ומה משותף לקריאת התורה בפסח, שבועות, וההפטרה של יום שני של שבועות?

כמה מנגינות יש ל'קדש ורחץ'?מי הלחין את המנגינה ל'מה נשתנה'?מה משמעות הניגון בו אומרים את ההגדה?מה ההבדל בין שתי המנגינות ל'והיא שעמדה'?מהיכן הגיע הפיוט 'חסל סידור פסח'?מה היא המנגינה האשכנזית לחג הפסח?על שאלות אלו, ועוד, ישבנו לענות דרך עיון קצר במניגנות ליל הסדר.

על הפיוט "אז רוב ניסים הפלאת בלילה" ("ויהי בחצי הלילה"), לשבת הגדול ולליל הסדר. גלגוליו מראשית הפיוט בארץ ישראל עד להגדה האשכנזית, פירוש הפיוט והמשמעות, הנצחית, והאקטואלית, שלו.

הפיוט "אדוך חסדך בל יחדל" (מי כמוך ואין כמוך) מושר בקהילות הספרדים בשבת זכור. על הסוגה של הפיוט, ההיסטוריה שלו, המבנה והתכנים.