שמות

פעמים רבות שמות הדמויות אצל עגנון מחביאים משמעות עמוקה. לעתים הם מסגירים מה עגנון חושב על הדמות. פעמים אחרות הם נושאים עולם של הקשרים לתוך הסיפור. בפרק נדרוש בשמות של כמה מהדמויות הבלתי נשכחות של עגנון. לכל הסיפורים הנזכרים בפרק הוקדשו בעבר פרקים שלמים בפודקאסט.

בסיפור האלגורי הקצר "הסייף" הגיבור מקבל מבקרת מסתורית ומיד אחר כך רוכש סייף בחנות עתיקות. כיצד שני הארועים האלה קשורים, וכיצד הם מתקשרים לפרויד ולנביא ישעיה

ויכוח תלמודי בין שני תלמידי חכמים חושף שהתווית והמעמד חשובים לא פחות מהתוכן. כך בעיירה, בתלמוד, וכמו כן, במפתיע, במעמקי השיטה המדעית בימינו אנו

הנדח הוא סיפור קצר ובו האיבה בין החסידים למתנגדים מניעה שרשרת של מעשים ותגובות המטיחים יהודי ביהודי.  החסידות ונטייתה למיסטיקה ולקבלה, מצד אחד, והשמרנות, ונטייתה לפלפול תורני, מהצד השני, נלחמות זו בזו על חיי הקהילה ועל נשמות גיבורי הסיפור. www.agnoninhebrew.com

אחות, סיפור קצר בקובץ "על כפות המנעול". בשלושה עמודים קצרים יש יותר מחמישים אזכורים תנכיים המגלים רובדים נסתרים בסיפור ובנפשו של הגיבור

הרופא וגרושתו הוא סיפור קצר החותם את הקובץ "על כפות המנעול" של עגנון, העוסק ברובו ביחסי גבר ואישה. זהו סיפור על אהבה ההופכת לקיבעון הרסני. ביחד עם גלית רוזנברג-נעים - אוהבת עגנון ומטפלת קלינית - ננסה להבין את נפשו של הרופא, המספר וגיבור הסיפור. ננסה להסביר את ההתאהבות המהירה שלו בדינה, ואת הכפיתיות המאמללת אותו ואת כל סביבתו

סיפור קצר שהתפרסם בעיצומה של מלחמת העולם השנייה ומהווה גם, אבל לא רק, אלגוריה על יחסי עם ישראל והגויים.

סיפורון קצרצר של עגנון על המאבק על ההתיישבות בארץ ישראל

סיפור קצר המופיע בקובץ סיפורי אהבים של עגנון, המספר על קורותיהם של טוני ומיכאל הרטמן. הסיפור נפתח ברגע הגירושים ומוליך אותנו משם במסע מפתיע ומרגש. הסיפור התפרסם בקובץ "על כפות המנעול" שהתפרסם בהוצאת שוקן.

טרגדיה היא ז'אנר ספרותי שהומצא ושוכלל ביוון הקדומה. בספרות העברית הוא הרבה פחות נפוץ. ש"י עגנון כתב בגיל 22 את "והיה העקוב למישור", יצירה טרגית קלאסית עם אופי יהודי מאוד, ובכך ייסד את ז'אנר הטרגדיה היהודית. אלבר קאמי, סופר ופילוסוף צרפתי בן המאה ה-20, ממקד עבורנו ביצירתו "המיתוס של סיזיפוס" את מהות הטרגדיה ואת האופטימיות הבוקעת ממנה. נצביע על קשרים מפתיעים בין יצירתו של עגנון לקלאסיקות היווניות ולקריאה המודרנית שלהן. ״והיה העקוב למישור״ התפרסם בקובץ "אלו ואלו" בהוצאת שוקן.