נעם חורב - טיוטה של אושר podcast

אמצע - נעם חורב

0:00
1:02
Manda indietro di 15 secondi
Manda avanti di 15 secondi

כשהלילה כבר נגמר 
אני נפרד מהשמיכה 
ומטפס על איזה הר 
לראות את הזריחה 

ואחר כך, בין ערביים 
מזיל איזו דמעה 
מחזיק חזק ידיים 
על הים מול השקיעה 

אבל בצהריים 
כשהשמש סתם תלויה לה בשמיים 
אני בכלל לא מסתכל 
לא מעיף מבט חטוף 
לא עוצר להתפעל 

כי ככה אנשים 
מכורים לקצוות 
מונעים ומתרגשים 
מהמראות ונחיתות 

והרי זה לא פשוט 
לעמוד בנקודה - 
בין השפל לגאות 
בין עלייה לירידה 
לחיות קצת במרווח 
בין האור לבין הפצע 
וללמוד להיות שייך 
גם ליופי שבאמצע. 

Altri episodi di "נעם חורב - טיוטה של אושר"