רואים פירות

לקראת סיום הסדרה ישבנו וחשבנו אילו שאלות יכולות לעלות במהלך ההאזנה. אז ריכזנו את כולן, בחרנו את הגדולות שבהן, והשבנו עליהן בהרחבה. עד לפעם הבאה מגיש: רז חסון, מגישה אורחת: סמדר יהודה גזית, פסיכולוגית קלינית המשלבת מיינדפולנס במרחב הטיפולי, קרדיט תמונה: ShutterstockSee omnystudio.com/listener for privacy information.

הקושי ביישום טכניקת המיינדפולנס ביומיום נעוץ בדרך כלל במגבלת ההכלה של הרגע הזה. וילדים – במהותם הבסיסית – נולדים עם אפס יכולת להכיל את כל מה שלא מתבצע במיידי. אז איך מפתחים את היכולת הזו, ועד כמה אפשר להרחיב אותה? התשובה עשויה להפתיע אתכם מגיש: רז חסון, מגישה אורחת: סמדר יהודה גזית, פסיכולוגית קלינית המשלבת מיינדפולנס במרחב הטיפולי, קרדיט תמונה: ShutterstockSee omnystudio.com/listener for privacy information.

מיינדפולנס היא באמת אחלה, אבל איך נוכל להיות בטוחים שהיא תועיל גם לילדינו? זו שאלה נהדרת שמעלה שאלה נוספת כמו – איך מתנהגים ילדים שגדלים בסביבה מיינדפולית וכיצד הם מתנהלים בעולם בשונה מילדים אחרים? התשובות בפרק הזה מגלות שהתוצאות נעימות יותר לכולם.מגיש: רז חסון, מגישה אורחת: סמדר יהודה גזית, פסיכולוגית קלינית המשלבת מיינדפולנס במרחב הטיפולי, קרדיט תמונה: ShutterstockSee omnystudio.com/listener for privacy information.

'נאה דורש – נאה מקיים'. המשוואה הזו לא פוגשת את כל ההורים, שבחלקם ניכסו לעצמם פריבילגיות התנהגותיות המותרות להם - ולהם בלבד. אבל במיינדפולנס אין קיצורי דרך ואין מעקפים. מי שרוצים לגדל ילד מיינדפול, יידרשו להיות מיינדפול בעצמם.מגיש: רז חסון, מגישה אורחת: סמדר יהודה גזית, פסיכולוגית קלינית המשלבת מיינדפולנס במרחב הטיפולי, קרדיט תמונה: ShutterstockSee omnystudio.com/listener for privacy information.

מחקרים הוכיחו שהיכולת לאמפתיה ואפילו לאלטרואיזם הן יכולות מולדות. ולראייה, ילדים צעירים יעדיפו לרוב לצפות בדינמיקה של שיתוף פעולה ועזרה הדדית מאשר באחת שכוללת מאבקי כוח. כאן כמובן יש משקל גם להשפעת הדינמיקה שאנחנו יוצרים בחיינו, בהפעלת נוירוני-מראה שלמעשה מתכנתים את הילד כיצד לזהות ולהגיב חברתית במצבים דומים בעתיד. מגיש: רז חסון, מגישה אורחת: סמדר יהודה גזית, פסיכולוגית קלינית המשלבת מיינדפולנס במרחב הטיפולי, קרדיט תמונה: ShutterstockSee omnystudio.com/listener for privacy information.

גמישות פסיכולוגית היא תכונה ששווה לפתח אל מול מצבי שינוי וחוסר ודאות, שבהם השליטה שלנו מוגבלת או פשוט לא קיימת. חכמת האיזון מסייעת לנו למפות ולזהות את המקומות שבהם יש לנו שליטה, ולחילופין את המקומות שבהם אין לנו שליטה או שמידת השליטה שלנו משתנה. וכן, חשוב שגם ילדים יידעו שאנחנו לא באמת שולטים בכל מה שהיינו רוצים לשלוט. מגיש: רז חסון, מגישה אורחת: סמדר יהודה גזית, פסיכולוגית קלינית המשלבת מיינדפולנס במרחב הטיפולי, קרדיט תמונה: ShutterstockSee omnystudio.com/listener for privacy information.

התמודדות עם הפחד עוברת דרך מודעות. לחרדה אמנם יש נטייה לסחוף עד אובדן התמצאות, אך אם נוכל לסייע לילדינו לזהות אותה בזמן, לתת לה שם, צורה וצבע, נעזור להם להפוך את הבלתי מוכר למוכר. מה שכבר הופך כמעט כל דבר לקצת פחות מפחיד. מגיש: רז חסון, מגישה אורחת: סמדר יהודה גזית, פסיכולוגית קלינית המשלבת מיינדפולנס במרחב הטיפולי, קרדיט תמונה: ShutterstockSee omnystudio.com/listener for privacy information.

אחד הדברים המופלאים בלהיות ילד הוא הדמיון. לקסם הזה יש כמובן שני צדדים, משום שבמקביל לגיבורי-העל ולחברים הדמיוניים מתקיימים יצורים מוזרים ומפלצות מפחידות, שבמקרה גם מתגוררות בארון הבגדים. כמבוגרים אנחנו מתקשים להבין את הפחד מהלא קיים, ובמאמצי השכנוע שהארון ריק אנחנו תמיד נפסיד. וגם הילדים. מגיש: רז חסון, מגישה אורחת: סמדר יהודה גזית, פסיכולוגית קלינית המשלבת מיינדפולנס במרחב הטיפולי, קרדיט תמונה:ShutterstockSee omnystudio.com/listener for privacy information.

ילד כעוס הוא מופע די שגרתי במרחב הציבורי והפרטי. כל אחד מאיתנו היה עד לאירוע השתטחות של ילד על רצפת הקניון, ושמח שלא הוא זה שצריך לגרור אותו משם הביתה. הקושי בוויסות הרגשי הוא עניין די שגרתי בילדים, וכשמשהו מכעיס ילד – המשהו הזה ייכעס עד כלות. אבל מתי כעס הופך מלגיטימי לבעייתי, והאם יש דרך להסיט ממנו את הפוקוס כשהוא עולה על במת התודעה של ילדינו? במיינדפולנס כמו במיינדפולנס, המפתח הוא בזיהוי מוקדם. מגיש: רז חסון, מגישה אורחת: סמדר יהודה גזית, פסיכולוגית קלינית המשלבת מיינדפולנס במרחב הטיפולי, קרדיט תמונה: ShutterstockSee omnystudio.com/listener for privacy information.

כן, תאמינו או לא. גם ילדים יכולים לתרגל מיינדפולנס, כל עוד לא נקרא לזה תרגול מיינדפולנס או בכלל נעלה את המושג בפניהם. אז איך בכלל מנגישים מיינדפולנס לילדים, מאיזה גיל אפשר באמת להתחיל, וכיצד השיטה יכולה לתרום ולהשפיע על חייהם של ילדים (ולא פחות חשוב: על חייהם של הורים)? כך אנחנו מתחילים עונה רביעית וצעירה במיוחד. מגיש: רז חסון, מגישה אורחת: סמדר יהודה גזית, פסיכולוגית קלינית המשלבת מיינדפולנס במרחב הטיפולי, קרדיט תמונה: ShutterstockSee omnystudio.com/listener for privacy information.