הפודקאסט של גיא קצוביץ'

גיא קצוביץ' מארח את עמית קרפ (Bessemer), ברק שוסטר (Battery), ינאי אורון (Vertex), ואת שרית פירון, שותפה מנהלת ב-Team8.בפרק זה נצלול למספרים שחשפה אנתרופיק לקראת מה שצפוי להיות ההנפקה הגדולה בהיסטוריה, בהם צמיחה חסרת תקדים ו-900% Net Retention, ובוחנים את הירידות האחרונות במניות ה-AI והשבבים, את הדוח של גוגל ואת הצעת העזיבה שקיבלו כרבע מעובדי מייקרוסופט בעולם.בהמשך הם מנתחים את מהפכת ה-Inference ואת מקומן של החברות הישראליות בה, ומסיימים עם שרית פירון, שהובילה את סבב ה-A של קלאסיק, בשיחה על מאחורי הקלעים של האקזיט הקוונטי לאינטל ועל מקומה של ישראל בחזית המחשוב הקוונטי.ראשי פרקים:(00:00:00) פתיחה ומשחק הסטארטאפים: אמיתי או מזויף?(00:10:07) המספרים של אנתרופיק לקראת ההנפקה(00:20:41) מהפכת ה-Inference(00:29:02) החברות הישראליות בעולם ה-AI(00:36:58) הדוח של גוגל ועתיד החיפוש(00:42:54) הירידות במניות ה-AI והשבבים(00:45:54) מייקרוסופט מציעה עזיבה לרבע מעובדיה(00:51:36) מאחורי האקזיט של קלאסיק, עם שרית פירון

למה מומחים בכלכלה, מודיעין ופוליטיקה טועים שוב ושוב בתחזיות שלהם, בעוד שאנשים רגילים מסוימים מצליחים לחזות את העתיד בדיוק מדהים? והאם בינה מלאכותית, בקרוב, תוכל לעשות זאת טוב יותר?פרופ' מיכאל גלעד, חוקר בתחום מדע החיזוי, חושף את הפער בין מה שאנחנו חושבים שאנחנו יודעים לבין מה שבאמת קורה, ומסביר מדוע אינטליגנציה גבוהה לא מבטיחה הערכות טובות יותר של המציאות.בפרק נחשפים המאפיינים של "חזאי-על" (Superforecasters) שמצליחים שוב ושוב לדייק בחיזויים מורכבים, איך שווקי ניבוי כמו פולימרקט מספקים תחזיות מדויקות יותר מפרשנים מקצועיים, ולמה הסתמכות על תחושות בטן היא בדיוק ההפך ממה שצריך לעשות. חותמת זמן0:00 - פתיחה: למה רוב משקיעי הון סיכון נכשלים?1:43 - "סופר-פורקסטרים": האם מומחים באמת יודעים לחזות את העתיד?4:11 - מדוע כל כך קשה לחזות את העתיד?7:40 - המדע של החיזוי: התכונות והכלים של "חזאי-על"9:24 - שווקי ניבוי: חוכמת ההמונים שמנצחת את המומחים16:20 - נבואה שמגשימה את עצמה: איך כלי חיזוי משפיעים על המציאות?19:34 - מודל דיגיטלי של העולם: הסטארט-אפ שמנסה לחזות את המחר23:51 - איך מנתחים שאלה מורכבת? מקרה מבחן: סבב לחימה נוסף מול איראן28:41 - קבלת החלטות גיאופוליטית: ניתוח המלחמה והאינטרסים של השחקנים35:17 - כלים מעשיים: איך כל אחד יכול לשפר את יכולת החיזוי שלו?38:45 - תחושות בטן או ניתוח אנליטי: על מה כדאי לסמוך?44:19 - אסקפיזם קוונטי: האם אנחנו חיים במציאויות מקבילות?47:01 - מתי נוכל לשאול את המודל שאלות בעצמנו?

דניאל נוה, מומחה בארכיאולוגיה פרה-היסטורית, עזב את העולם המודרני וחי שנה שלמה בתוך ג'ונגלים בדרום הודו עם קבוצת ציידים-לקטים. מה שהוא גילה שם מאתגר את כל מה שאנחנו חושבים שאנחנו יודעים על זמן, מציאות, חינוך ילדים ומשמעות החיים. האם המעבר לחקלאות באמת היטיב עם האנושות, או שמא החברה המודרנית שילמה מחיר כבד על התקדמות טכנולוגית?בפרק הזה דניאל חושף איך תפיסת הזמן של ציידים-לקטים שונה בתכלית מהחברה המערבית, מדוע הם תופסים צמחים ובעלי חיים כ"מישהו" ולא כ"משהו", ואיך זה משתלב עם מחקרים מדעיים עכשוויים. הוא משתף על שיטות חינוך המבוססות על חופש כמעט מוחלט, על פתרון סכסוכים דרך עצמאות אישית וזכות לעזוב, ועל גישה הוליסטית לבריאות שמחברת בין גוף, נפש ומערכות יחסים. זו הזדמנות נדירה להציץ לתוך אורח חיים שמציע תשובות מפתיעות למשבר הסביבתי והחברתי שלנו.חותמת זמן0:00 - המסע בעקבות שבטי הציידים-לקטים בהודו5:01 - עולמם הנעלם של הציידים-לקטים האחרונים8:14 - המעבר לחקלאות והשינוי בתפיסת הזמן12:41 - לראות את הטבע כ"מישהו" ולא כ"משהו"18:07 - טכנולוגיות "מוח שמאל" מול "מוח ימין"22:16 - שלושת עמודי התווך של הבריאות: גוף, נפש ומערכות יחסים24:49 - חינוך ילדים בהשראת הג'ונגל: למידה עצמאית וגבולות29:05 - מניעת קונפליקטים והחופש לקום וללכת34:37 - להגיב לצורך שמתחת לפעולה38:07 - האם הטכנולוגיה מרחיקה אותנו מהעולם?

גיא קצוביץ' מארח את עמית קרפ (Bessemer), ברק שוסטר (Battery) וינאי אורון (Vertex).בפרק זה דנים המשתתפים בשאלת היציבות הפיננסית של מהפכת הבינה המלאכותית: מודל המימון והחובות של חברות תשתיות כמו CoreWeave, עלויות העתק של הקמת דאטה סנטרים והזינוק במספר ה״דקאקורנים״. בהמשך הם מנתחים את שינוי הפרדיגמה בפיתוח תוכנה בעקבות הנתונים שפרסמה אנתרופיק על כתיבת קוד אוטונומית ששברה את כלי ה-Git הקיימים, בוחנים מקרה בוחן סביב מאבקי שליטה וזכויות פרו רטא בחברות צמיחה, ומסכמים בניתוח דמוגרפי של מערכת החינוך וההצבעה בבחירות בישראל, לצד הסיכונים למעמדה של תעשיית ההייטק המקומית בעולם.ראשי פרקים(00:00:00) פתיחה וסימני בועה ב-AI(00:08:16) הכלכלה שמאחורי הקמת דאטה סנטרים(00:23:14) גיוסי דקאקורנים ושוק ה-Secondary(00:38:16) אנתרופיק ומהפכת הקוד האוטונומי(00:43:30) סערת זכויות הפרו רטא בסיבובי ענק(00:57:56) מגמות דמוגרפיות ובחירות בישראל(01:11:43) עתיד ההייטק ומעמד ישראל בעולם

למה אנחנו חוזרים על אותם טעויות, מערכות יחסים וקונפליקטיםשוב ושוב, גם כשאנחנו יודעים שהם לא טובים לנו? טל בשן, מומחה לפסיכולוגיה של דפוסים לא מודעים, מגלה שהתשובה טמונה באסטרטגיות הגנה שיצרנו בילדות כדי להימנע מכאב רגשי - ושכיום הן בדיוק מה שמונע מאיתנו להתקדם. בפרק הזה הוא מסביר איך לזהות את האסטרטגיות המגבילות האלה ומדוע כל ניסיון לשנות התנהגות בלי לטפל בשורש נידון לכישלון.בשיחה, טל חושף את הקשר בין זיכרונות ילדות מוקדמים לבין הדפוסים שחוזרים על עצמם בחיינו הבוגרים, מסביר מדוע תת-המודע מתנגד לשינוי גם כשאנחנו רוצים בו נואשות, ומציג את המתודה של "פגישה עם השורש" – דרך מבוקרת לחזור לחווית הכאב המקורית ולגלות שכיום, כמבוגרים, יש לנו את הכוח להכיל אותה. הוא גם מדבר על הטרגדיה של תודעה ריאקטיבית ועל איך פחד מאובדן שליטה יוצר בדיוק את מה שאנחנו מנסים למנוע.חותמת זמן0:00 - הכוחות הנסתרים שמנהלים אותנו1:43 - מהי "אסטרטגיה לא מודעת" ואיך היא נולדת?5:56 - שני הסימנים לכך שאסטרטגיה מנהלת את חייכם12:26 - אסטרטגיית הזיקית: איך טראומת ילדות פוגעת בזוגיות ובעסקים19:23 - למה אי אפשר פשוט "לשחרר שליטה"?25:29 - הדרך לשחרור: לחזור ולפגוש את הפצע המקורי30:53 - שתי דרכים לגלות את שורשי ההתנהגות שלנו35:36 - תרגיל מעשי: ניתוח שלושת זיכרונות הילדות של המגיש55:41 - הטרגדיה של התודעה הריאקטיבית: כשהאסטרטגיה יוצרת את מה שהיא מנסה למנוע1:01:04 - סיכום וסיום

למה יזמים ישראלים צריכים להגיע לארה"ב מוקדם ככל האפשר, ומה הסיכון האמיתי בבניית מוצר על בסיס פידבק מהשוק הישראלי? גיל בן-ארצי, מייסד שותף בקרן הון הסיכון UpWest, מספר את סיפור הקמת הקרן ב-2011 והמודל הייחודי שפיתחה כדי לגשר בין יזמים ישראלים לשוק האמריקאי כבר בשלב הפרי-סיד והסיד.בפרק: איך התפתח המודל של UpWest ממנגנון בסגנון Y Combinator למתן צ'ק ראשון בחברות דיפ-טק ו-Vertical AI, מדוע חדירה מוקדמת לשוק האמריקאי קריטית לקבלת פידבק אמיתי מלקוחות ולבניית תהליכי מכירה נכונים, מה השאלה שגיל שואל את עצמו כל בוקר כדי להבטיח שהקרן מציעה ערך אמיתי ליזמים, ולמה הצלחה כמשקיע בשלבים מוקדמים תלויה ביכולת להיות צודק בהשקעות נון-קונצנזוס ולהאמין במי שמנסה לעשות את הבלתי אפשרי.חותמת זמן0:00 - סיפור הפתיחה: איך דחייה הובילה להקמת קרן מתחרה1:50 - הקמת אפווסט: זיהוי הצורך של יזמים ישראלים בשוק האמריקאי5:26 - למה השוק האמריקאי כל כך קריטי להצלחה?10:21 - האבולוציה של אפווסט: המעבר ממודל אקסלרטור לקרן הון סיכון16:40 - תזת ההשקעות של אפווסט כיום: סייבר, דיפ-טק ובינה מלאכותית20:59 - איך נראית עבודה עם אפווסט ומה גודל העסקה?26:25 - שאלת המפתח שכל משקיע חייב לשאול את עצמו33:50 - חיי היום-יום של שותף בקרן: מתמיכה בחברות ועד גישור בין יזמים37:25 - מהן התכונות שהופכות יזמים למצליחים?38:37 - כוחה של קהילה והצצה לפורטפוליו של אפווסט

יאיר מירון, יזם הייטק ותיק, התגייס ב-7 באוקטובר ליחידת השבויים והנעדרים ומצא עצמו מנהל את המשבר הגדול ביותר בתולדות המדינה - 3,150 נעדרים, מאות חטופים, ודילמות מוסריות שהשפיעו ישירות על הפעילות הצבאית בעזה. איך בונים מתודולוגיה לאיתור חטופים כשאין תקדים? ואיך חשיבה יזמית של סטארט-אפ יכולה להציל חיים בזמן אמת?בפרק הזה יאיר חושף את מאחורי הקלעים של עבודת היחידה, את התרומה הייחודית של יזמים ואנשי טכנולוגיה למאמץ המודיעיני, ואת הדילמות המורכבות שבין הצלת חיים לבין פעילות מבצעית. הוא גם משתף על הספר "מתיר אסורים" שכתב כדי לתעד את התקופה, ועל המיזם החדש שהקים לגידול חברות בשיטת בוטסטארפ – מוצר עובד עם לקוחות משלמים תוך שלושה חודשים, בלי תלות בגיוסי הון.לינקים חשובים: הסטודיו להקמת מיזמים של יאיר - https://www.colab.ai האתר הרשמי של הספר ״מתיר אסורים״ - https://www.yairmiron.comחותמת זמן0:00 - מהסטארט-אפ שנמכר לוויקס לגיוס המילואים ב-7 באוקטובר4:12 - איך ניגשים לאירוע עם 3,150 נעדרים?8:48 - העבודה הסיזיפית: צמצום רשימת הנעדרים וגיבוש רשימת החטופים14:54 - למה לכתוב ספר תוך כדי מלחמה? הסיפור שחייבים לספר18:00 - להכניס חשיבה של יזם למערכת צבאית בירוקרטית26:50 - המודיעין שמגן על החטופים ומשפיע על תוכניות התקיפה של צה״ל29:34 - דילמת הקרונית: קבלת החלטות של חיים ומוות בזמן אמת33:19 - איך המודיעין מסייע לצוות המשא ומתן מול המניפולציות של חמאס?37:11 - בחזרה לעתיד: המיזם החדש שמאתגר את עולם הון הסיכון39:28 - שלושה חודשים ללקוח משלם: המודל של colab.ai43:41 - אילו יזמים יכולים לשנות את כללי המשחק?

במהדורה הפעם אנחנו מסכמים שבועיים סוערים בעולמות ה-AI וההון סיכון: החל מההדלפה הדרמטית על ההפסדים של אנטרופיק, ועד למהפכת הממשק של סוכני ה-AI (Instinct ו-Muse) שמכניסה את ענקיות האי-קומרס ללחץ. בנוסף, נדבר על משבר האנרגיה שעצר את פרויקט הדאטה-סנטר הענק של אורקל, וננתח את ההחלטה המפתיעה של קרן NFX שחושפת את המשבר של קרנות ה-VC בוואלי. האזנה נעימה! גיא קצוביץ' מארח את עמית קרפ (Bessemer), ברק שוסטר (Battery) וינאי אורון (Vertex). (00:00:00) הפתיח והחדשות המרכזיות(00:02:51) המספרים המודלפים של אנתרופיק(00:11:53) מהפכת סוכני ה-AI: אינסטינקט נגד מיוז(00:18:01) למה אמזון חוסמת את סוכני הקניות?(00:26:28) הממשק הבא של האינטרנט וה-AI(00:34:28) פרויקט ג'ופיטר ומשבר האנרגיה של השרתים(00:41:49) האתגרים בהקמת ענני מחשוב חדשים (Neoclouds)(00:49:36) המודל החדש והמפתיע של קרן NFX(01:02:06) תופעת הסיבובים המפוצלים בעמק הסיליקון

שגיא גידלי הקים חברת סייבר מצליחה, גייס 165 מיליון דולר ומכר אותה לצ'ק פוינט ב-490 מיליון דולר – אבל האתגר האמיתי התחיל שישה חודשים לפני המכירה, כאשר בנו רפאל אובחן עם תסמונת גנטית נדירה והרופאים אמרו פה אחד: "אין תרופה ואין מה לעשות, תחזור עוד שנה למעקב". במקום לקבל את הגזירה, שגיא החליט לרתום את כישוריו היזמיים ממעולם ההייטק למשימה הכי אישית שלו: למצוא טיפול לבנו בשיטות חסרות תקדים, תוך שימוש במתודולוגיות וכלים מעולמות המודלים וה-AI.בפרק מרתק ומסמר שיער, חושף שגיא יצר במו ידיו - בלי רקע בביולוגיה או רפואה - תשתית לחקר המחלה של בנו ובאמצעות מודלי AI סרק אלפי תרופות עד שהגיע לפיתרון "מן המדף", וכיצד הוא משתמש כיום באותה האסטרטגיה כדי לשנות את האופן בו מטפלים במחלות נדירות נוספות. פרק שלא תוכלו להפסיק להקשיב לו. חותמת זמן0:00 - הסיפור היזמי: מ-VPN לקונסיומרים לאקזיט של חצי מיליארד8:39 - הפיבוט הגדול: למה להרוג עסק רווחי ולהקים את פרימיטר 81?14:32 - "אין תרופה, תחזרו עוד שנה": האבחון הגנטי ששינה את הכל22:42 - המשימה: איך יזם סייבר מתחיל לפתח תרופה לבן שלו?34:16 - הפריצה: מציאת תרופה בעזרת בינה מלאכותית ותוסף תזונה41:18 - להציל את רפאל ולהקים חברה: המודל להאצת פיתוח תרופות49:43 - עדכון על רפאל: "הדלק שמניע אותי"

למה הכלכלה הישראלית ממשיכה לשגשג בעוד המדינה מתמודדת עם איומים קיומיים וחוסר יציבות גיאופוליטי חסר תקדים? אדם רויטר, מומחה לניהול סיכונים, מגיע עם הסבר פסיכולוגי מפתיע: עד מלחמת ה-7 באוקטובר השוק תימחר  שלל תרחישי קיצון שלא התממשו, והתוצאה היא גל השקעות זרות שהגיע לשיא כל הזמנים והשקל החזק ביותר מזה שנים.בפרק הזה רויטר מנתח את 5 הגורמים המרכזיים לעוצמת המשק הישראלי – מהייטק ויזמות ועד חוסן נפשי ייחודי, מסביר למה השקל החזק הופך לסיכון אמיתי לסטארט-אפים ולחברות הייטק, ומציע אסטרטגיות גידור מעשיות למנכ"לים. הוא גם סוקר את הסיכונים הגלובליים הגדולים ביותר - מהתקפה סינית אפשרית על טייוואן שתשבית את תעשיית השבבים ועד קריסה דמוגרפית במערב, אבל בסופו של דבר מביע אופטימיות עמוקה לגבי עתיד הכלכלה הישראלית.חותמת זמן0:00 - הפער הבלתי נתפס: למה הבורסה בשיא בזמן מלחמה?2:11 - ההסבר הפסיכולוגי: התרחישים שלא התממשו והחוסן הישראלי8:22 - עוצמת המשק הישראלי: איך שרדנו את משברי 2008 והקורונה?11:24 - חמשת עמודי התווך של ההצלחה הכלכלית הישראלית16:16 - השקל החזק: הסיכון האמיתי שמרחף מעל ההייטק19:29 - גידור סיכוני מט"ח: איך חברות יכולות להתגונן?31:11 - האם סין תתקוף את טייוואן ומה יקרה לכלכלה העולמית?39:00 - הקריסה הדמוגרפית: הפצצה המתקתקת של העולם המערבי45:15 - האיום מרוסיה והסיכון המקומי: תקציב הביטחון50:08 - תפקידו של בנק ישראל: האם הוא חייב להתערב בשער הדולר?52:04 - מבט אופטימי לעתיד: למה המשק הישראלי ימשיך לצמוח