בר-דעת, הפודקאסט של בר-אילן

כיצד יכולה ממשלה גדולה ובירוקרטית להפוך לגוף שמוביל חדשנות, ואיך מטמיעים בינה מלאכותית בשירות הציבורי בלי לסכן את פרטיות האזרחים? ניר ינובסקי-דגן, ראש מחלקת חדשנות, דאטה ובינה מלאכותית במערך הדיגיטל הלאומי, וד״ר זהבית לויטץ, חוקרת מינהל ציבורי במחלקה למדעי המדינה ומנהלת ״האקדמיה למנהיגות המחר״  מדברים על המדינה לא רק כרגולטורית ונותנת שירותים - אלא גם כיזמית שמובילה שינוי טכנולוגי.איך AI יכול לקצר תהליכים ולשפר את השירות לאזרח, מה עושים כשעובדי מדינה כבר משתמשים בכלי AI באופן לא מוסדר, ואיך מאזנים בין חדשנות לבין פרטיות ואבטחת מידע? וגם: מדוע הממשלה זקוקה לשיתוף פעולה עם האקדמיה והתעשייה, איך מחברים מידע בין משרדי ממשלה, ומהו כלל 7-7-7 שעוזר להחליט אילו רעיונות שווה להילחם כדי להוציא לפועל.פרק שני בסדרה האקדמיה למנהיגות המחר - בכל פרק ד״ר זהבית לויטץ פוגשת דמות שמובילה שינויים בחברה הישראלית ובוחנת איתה מה באמת נדרש למנהיגות חברתית וציבורית.לינק לאתר התכנית, האקדמיה למנהיגות המחר

איך מצליחים לייצר שינוי אמיתי בחברה, ומה כל אחד מהמגזרים - הציבורי והחברתי - יכול לעשות שהאחר אינו יכול? שרי פנג שגב, מנכ"לית MedTech Israel ומנהלת אסטרטגיה, מחקר ופיתוח בעמותת "בשביל המחר", וד״ר זהבית לויטץ, חוקרת מינהל ציבורי במחלקה למדעי המדינה ומנהלת ״האקדמיה למנהיגות המחר״ באוניברסיטה מדברות על המפגש בין מדיניות ציבורית, יזמות חברתית ומנהיגות.דרך מסלול הקריירה של פנג שגב - מהמגזר החברתי, דרך משרדי הממשלה ועד לעולמות הטכנולוגיה הרפואית - הן בוחנות כיצד החברה האזרחית יכולה להניע את הממשלה לפעולה, למה ניסיון במגזר הציבורי הוא כלי משמעותי לכל מי שרוצה להשפיע, ואילו תכונות נדרשות כדי להפוך רעיון לשינוי בר-קיימא. וגם: מה אפשר ללמוד מההתארגנות האזרחית אחרי 7 באוקטובר, ולמה אומץ, צניעות והיכולת להבין את האינטרסים של הצד השני הם מרכיבים מרכזיים במנהיגות אפקטיבית.פרק ראשון בסדרה האקדמיה למנהיגות המחר - בכל פרק ד״ר זהבית לויטץ פוגשת דמות שמובילה שינויים בחברה הישראלית ובוחנת איתה מה באמת נדרש למנהיגות חברתית וציבורית.לינק לאתר התכנית, האקדמיה למנהיגות המחר

מי מנהל את החיים בעזה כיום - ישראל, חמאס, החמולות או ארגוני הסיוע? אילו אפשרויות עומדות בפני ישראל ביום שאחרי, ומה נדרש כדי ליצור בעזה אלטרנטיבה אזרחית, חינוכית וכלכלית לחמאספרק רביעי ואחרון לעונה בסדרת ״האתגר הפלשתיני״ עם ד״ר דוד קורן, מנכ״ל מכון ירושלים למחקרי מדיניות ומרצה במחלקה ללימודי המזה״ת, שחקר את מסמכי אש״ף וחמאס לעומק וכיהן כיועץ לענייני מזרח ירושלים בעיריית ירושלים. ⁠עקבו אחרינו גם בוואטצאפ

מה קורה היום ביהודה ושומרון? הרשות הפלסטינית נחלשת, פת"ח מאבדת מכוחה, חמאס מתחזקת והמצוקה הכלכלית מחריפה. בשכם וברמאללה מנגנוני הרשות עדיין חזקים אבל בכפרים הקטנים הנוכחות של הרש״פ כמעט ולא קיימת.בפרק נבחן מי עשוי לשלוט בשטח ביום שאחרי אבו מאזן, האם הרשות הפלסטינית עלולה לקרוס, ומה יהיו ההשלכות עבור ישראל. וגם: כיצד מערכת החינוך הפלסטינית מעצבת את הדור הבא, מדוע האלימות והעוני אינם נשארים מעבר לגדר, והאם בכלל אפשר להפריד בין המציאות ביהודה ושומרון לבין החיים בישראל.פרק שלישי בסדרת ״האתגר הפלשתיני״ עם ד״ר דוד קורן, מנכ״ל מכון ירושלים למחקרי מדיניות ומרצה במחלקה ללימודי המזה״ת, שחקר את מסמכי אש״ף וחמאס לעומק וכיהן כיועץ לענייני מזרח ירושלים בעיריית ירושלים.⁠עקבו אחרינו גם בוואטצאפ

למה הרעיונות הכי טובים מגיעים דווקא במקלחת, ואיך אפשר להשתמש בדמיון כדי לזכור טוב יותר? בפרק נוסף בסדרת ״המוח הלומד״ איתי עניאל, דוקטורנט במסלול חינוך וחקר המוח מסביר מה קורה במוח בזמן נדידת מחשבות, כיצד הדמיון מחבר בין יצירתיות לזיכרון, ומדגים תרגיל פשוט שהופך מידע יבש לסיפור שקשה לשכוח.⁠⁠⁠⁠עקבו אחרינו גם בוואטצאפ ⁠⁠

אנחנו חוזרים אל שני מסמכי היסוד של התנועות הפלסטיניות הגדולות: אמנת חמאס ואמנת אש״ף. דרך הטקסטים המכוננים האלה ננסה להבין כיצד הן מגדירות את הזהות הפלסטינית, את היחס לציונות ואת מטרות המאבק בישראל. פרק שני בסדרת ״האתגר הפלשתיני״ עם ד״ר דוד קורן, מנכ״ל מכון ירושלים למחקרי מדיניות ומרצה במחלקה ללימודי המזה״ת, שחקר את מסמכי אש״ף וחמאס לעומק וכיהן כיועץ לענייני מזרח ירושלים בעיריית ירושלים. מראיין:אורי טולידאנו⁠עקבו אחרינו גם בוואטצאפ

מה עומד מאחורי המאבק ארוך השנים בין CBT לפסיכואנליזה, ומה כל גישה יכולה ללמוד מהאחרת? בפרק נבחן את ההבדלים העמוקים בין טיפול ממוקד, מעשי וקצר טווח המאפיין את ה CBT, לבין עבודה עם הלא מודע, יחסי העברה והתשתית הנפשית שמאחורי הסימפטומים שמאפיינים את הפסיכואלניזה. נדבר על נקודות ההשקה והאפשרות לשלב כלים ורעיונות משני העולמות. בפרק אנחנו מארחים את פרופ׳ ענר גוברין, ראש התמחות פרשנות ופסיכואנליזה בתכנית לפרשנות ותרבותוד״ר יעל פרי הרצוביץ׳, פסיכולוגית קלינית מומחית, מלמדת במכון ״מפרשים״ במכללה האקדמית יפועבודת הדוקטורט שלה ד״ר פרי הרצוביץ׳ בהנחיית ענר עסקה בדיאלוג שבין גישות הטיפול בפסיכולוגיה ולאחרונה פורסמה כספר בהוצאת ראוטלדג׳״פסיכואנליזה״, היא סדרת הסכתים העוסקת בחיבורים בין פסיכואנליזה לתחומי דעת נוספים, במסגרת קהילת מחקר ותיאוריה פסיכואנליטיים בתוכנית לפרשנות ותרבות.⁠עקבו אחרינו גם בוואטצאפ

ה-AI כבר עמוק בשלב ההטמעה - הוא נכנס לעבודה ליצירה לקוד ולחיים עצמם. הפרק הזה נדבר על הפחד מהחלפה, על השטחת המחשבה - ובעיקר על השאלה איך משתמשים בבינה מלאכותית בלי לאבד את הקול, השליטה והייחוד שלנו.ד"ר גל יעבץ מהמחלקה למדעי המידע ויישומי בינה מלאכתית בפרק סיכום עונה של ״בינו לבינה מלאכותית״. ⁠עקבו אחרינו גם בוואטצאפ⁠⁠

ה-AI כבר משנה את שוק העבודה - מרואי חשבון ומתכנתים ועד אנשי מכירות, מתרגמים וג׳וניורים שמנסים להיכנס לתעשייה.בפרק הזה נדבר על המקצועות שנמצאים בסכנה, על הפחד מאבטלה המונית - ובעיקר על השאלה מה כדאי ללמוד עכשיו כדי להישאר רלוונטיים בעולם שבו בינה מלאכותית כבר עושה חלק גדול מהעבודה במקומנו.פרופ׳ גיל אפשטיין, פרופ׳ לכלכלה, לשעבר דיקן הפקולטה למדעי החברה, חוקר ראשי במרכז טאוב ויו״ר משותף של קבוצת העבודה של פורום המומחים המייעץ לממשלה בנושא עתיד שוק התעסוקה ואוריינות AI, בשיחה עם ד״ר גל יעבץ מהמחלקה למדעי המידע ויישומי בינה מלאכותית בפרק נוסף בסדרה ״בינו לבינה מלאכותית״עקבו אחרינו גם בוואטצאפ⁠

האם החוויה של שיחה עם צ׳אטבוט קרובה יותר לחוויה דתית מאשר לשיחה עם בן אדם?ד״ר ליאת לביא, חוקרת ומרצה בכירה באקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל ועמיתת הוראה בטכניון טוענת שהצ'אטבוט מופיע כישות כל-יכולה, זמינה ובלתי מוגבלת, וכי ענקיות הטכנולוגיה מכוונות במודע לייצר תחושת נוכחות זו – תוך שימוש מפורש במינוח תיאולוגי.האם AI עם תודעה ישנה את הגדרת האנושי, יצור דתות חדשות, ויאלץ אותנו לחשוב מחדש על זכויות, אתיקה ומה שמייחד את האדם?פרק נוסף בסדרה ״מבט אל האנושי״ עם ד״ר אסף אוזן מהתכנית לפרשנות ותרבות באוניברסיטה.עקבו אחרינו גם בוואטצאפ⁠