מבקרות ברבנות

בימי מלחמה קשים ניצן ורבקה מדברות על נשים שעלולות להיות עגונות כתוצאה מפציעה קוגניטיבית ובלתי הפיכה של בן הזוג או היעדרות ונפילה בשבי. כדי למנוע מראש עגינות האיש יכול לחתום טרם יציאתו לקרב על שטר הרשאה לגט -  "שטר ביטחון". ניצן ורבקה מראיינות את הרב יוני רוזנצווייג אשר ביוזמתה של ניצן ויחד איתה ניסח את שטר הביטחון. הרב יוני מסביר על עקרונות המסמך וכיצד באופן פרקטי ניתן לחתום עליו. לינק לשטר הביטחון של מרכז צדק לנשים מאמר של הרב יוני רוזנצוויג על שטר הביטחון  הפרק מוקדש לזכרו של חיים כצמן ז"ל שנרצח בשמחת תורה בביתו בקיבוץ חולית על ידי מחבלים אכזריים.

הפרק דן בפסק דין שפורסמם בפתח תקווה בשנת 2019 שם נשאל הדיין אם אלמן רשאי להינשא תוך פחות משלושה רגלים לאחר מות אשתו. ניצן ורבקה דנות בצדדים ההלכתיים כפי שהם מובאים בפוסקים, בפסק הדין וכן בפסק ההלכה שהרבנות הוציאה בעניינו. בהמשך מתמקד הדיון בתופעה המעניינת איך ולמה נקבע שכאשר אלמן מבקש להתחתן זוהי שאלה פרטית של האלמן בדיני אבלות בינו לבין בוראו ואין לדיינים סמכות לקבוע בה מסמרות, ואילו כאשר מדובר באישה שמבקשת להתחתן, כמו במקרה האישה הקטלנית או מינקת חבירו ועוד, ההלכה רואה את זה כנושא בענייני אישות שיש סמכות לדיין לקבוע קביעות.

הפרק דן באתגרים של קהילת יוצאי אתיופיה בישראל, ובאופן ספציפי בהתמודדויות של הקהילה אל מול החשדות של העולם הרבני בדבר יהדותם וכשרותם. מה עומד מאחורי הרעיון של "גיור לחומרה"? ומדוע העמידו את חלקם ערומים כדי לעשות להם באופן קבוצתי, ומבלי לתת על כל כל הסבר, הטפת דם ברית עם מחט?   בראיון מרגש ומעורר השראה עם הרב ד"ר שרון שלום שמענו על ההתנגשות בין תפיסות הלכתיות רבניות לבין תפיסות עולם של יהודים יוצאי אתיופיה. איך מגשרים על הפער בין הזרם המרכזי הרבני בישראל לבין קהילה שהתנתקה מהחברה היהודית לפני התפתחות התורה שבעל פה, על שלל מסורותיה והנהגותיה?   האם הצבור הדתי והרבני משכיל להישיר מבט לקהילת יוצאי אתיופיה ולראות אותה מן המקום שלה? או שמא הציבור מתנשא מעליה ומבטל אותה בחוסר כבוד ובהשפלה, מתוך מחשבה ש"הם" צריכים "להתקדם" ולהגיע לערכים ה"נאורים" "שלנו".    מתוך השיחה עלה באופן ברור שקהילת יוצאי אתיופיה יכולת לתרום תרומה ייחודית ליהדות ואל לנו לפספס היכרות אמיתית עם קהילה אותנטית זו. על הקהילה הרבנית והציבור בישראל להרחיב את גבולות התודעה היהודית ולהפסיק לפחד מאיבוד שליטה ולהכניס את קהילת יוצאי אתיופיה לשיח היהודי על מנת שנוכל לראות את הערכים הנפלאים שהחברה הזאת שימרה וללמוד מהם.  על כל זאת ועוד בפרק הזה.  ספריו:  מסיני לאתיופיה: עולמה ההלכתי והרעיוני של יהדות אתיופיה, ידיעות ספרים, 2012. שיחות על אהבה ופחד: הדיאלוג בין בת הרב לבין הקייס, הוצאת ידיעות אחרונות וספרי חמד 2018. גניזה חיה: התגבשות התורה שבעל פה בקרב יהדות אתיופיה, הוצאת הספרים של האוניברסיטה הפתוחה, 2022. סרטונים:  בין ביתא ישראל לרבנות - מסורת יהודי אתיופיה | הרב ד"ר שרון שלום   הרב ד"ר שרון שלום I היצירה הרוחנית - מסע בין קהילות ישראל I מפגש רביעי

הפרק דן בתופעה של הרחבת הליכי בירור היהדות בבתי הדין הרבניים. בשנים האחרונות בתי הדין מקשים יותר ויותר על אוכלוסיות מסוימות את הליך בירור היהדות הן במסגרת הנישואין והן במסגרת הגירושין (גם במקרים בהם הזוג התחתן ברבנות בישראל). כמו כן בתי הדין נוקטים בשיטות טכנולוגיות חדשות לבירור יהדות שלא השתמשו בהן עד כן בעולם היהודי. השינויים האלה מובילים לעוולות חדשות. בראיון עם עו"ד אלעד קפלן, מומחה לדת ולדאטה, שוחחנו על הנושא הכאוב הזה. מתברר שלמרות שעל פי ההלכה "כל המשפחות בחזקת כשרות", ברבנות ובבתי הדין דורשים לחקור אנשים - גם כאלו הרשומים כיהודים - לגבי יהדותם. הרבנות אוגרת נתונים על האזרחים, מבקשת שיפנו לבדיקת רקמות ומצליבה נתונים של מאגרי מידע שונים. כל זאת כתנאי לאפשר לאיש או אישה להתחתן בישראל. אלעד התייחס למאגר של הרבנות ולמאגרים נוספים הקיימים בידי בית הדין הרבני, והכל על פי סמכות של המדינה. אלעד קפלן "אלו סוגיות אתיות חבויות בתוך מאגרי המידע של הרבנות הראשית", 27.6.23  רבקה לוביץ, קניין, עגינות, ממזרות והחוק במדינת ישראל, עט רצון גיליון 13.   רבקה לוביץ, "לשאלת תוקף קניין האישה ביהדות" בתוך הדס אחיטוב (עורכת), השיעור של יוסקה: תלמידים ממשיכים את תורתו, ירושלים: אשמורת 2023, עמ' 272-281

בפרק זה ניצן ורבקה משוחחות עם פרופ' אבישלום וסטרייך על הנושא של גט מהרש"ם, גט אשר נעשה באופן כזה שלאחריו ניתן להפקיע את הקידושין. מהם השורשים התלמודיים של גט מהרש"ם? נסקור את המושגים ההלכתיים של הפקעת קידושין, ביטול קידושין וביטול הגט.  איך ומתי נולד הרעיון של "גט מהרש"ם"? למה ומי התנגדו לגט הזה? האם זה מתקיים היום בבתי הדין הרבניים? האם זה יכול להוות פתרון עבור בעיית הממזרות?  הפרק הוא ארוך במיוחד ונכנס לפרטי דברים הלכתיים, מעבר למה שאנחנו בדרך כלל עושות.  פסק דין מבית הדין האזורי בנוגע לגט מהרש"ם פסק דין מבית הדין בנוגע לגט מהרש"ם מרכז צדק לנשים

בפרק זה ניצן ורבקה ממרכז צדק לנשים מספרות על המאבק של נשות הכותל. איך הכל התחיל? למה יש נשים שדורשות להתפלל, לעטות טלית ולקרוא בתורה דווקא בכותל? מה היה הרקע לפיצול של שתי קבוצות שנאבקות כל אחת למען מטרה קצת שונה? הן יספרו איך בג"ץ גורר רגליים ולא מקדם החלטות בדיונים שתלויים שנים רבות. מה זה אומר לגבי כל שאלת ה"אקטיביזם השיפוטי" של בג"צ? תוך כדי שיחה נשמעים קטעים מתוך שיחות קודמות עם פרופ' שולמית מגנוס, מהמייסדות של הקבוצה המקורית של נשות הכותל,  ועם עו"ד אורלי ארז-לחובסקי, עו"ד ומנהלת את המרכז הרפורמי לדת ומדינה ומצייגת את נשות הכותל בבתי המשפט היום.  על כל זה ועוד דיברנו בפרק הזה.  ניתן לראות בקישור זה את מאמרה של הרבנית לאה שקדיאל 

הפרק דן בתהליך של חקיקת חוק שיפוט בתי הדין הרבניים (נישואין וגירושין) תשי"ג - 1953. בראיון עם פרופ' צבי טריגר הוא טוען שהכנסת לא חוקקה את החוק במסגרת הסטטוס קוו של בן גוריון שבא לפשר בין דתיים לחילוניים. הרקע מאחורי הרצון של המפלגות החילוניות בחוק הוא שימור עליונות הגבר במשפחה. וזאת בהתאם לרצון של התנועה הסוציאליסטית ליצור דמות חדשה של הצבר החזק בניגוד לדמות היהודי הגלותי. ההלכה והנישואין הדתיים, לדעתו, שימשו ככלי בפרוייקט בניין האומה והתחדשות הגבר היהודי. כמובן שחקיקת חוק כזה עומד בסתירה לשוויון זכויות האישה ועל כן היה צורך לסייג את חוק שוויון האישה ולהבהיר שהוא אינו פוגע בחוק שיפוט בתי הדין הרבניים.   מומלץ לקרוא את מאמרו של פרופ' טריגר - "יש מדינה לאהבה: נישואין וגירושין בין יהודים בישראל", בתוך: חנה נוה ואורנה בן נפתלי (עורכות), משפטים על אהבה, הוצאת אוניברסיטת ת"א.   מומלץ לקרוא את המאמר של פנינה להב שפורסם בזמנים 46/46  לינק לכנס ממזרים של מרכז צדק לנשים עם המכון הישראלי לדמוקרטיה.

הפרק דן בהחלטה של בית הדין משנת 2022 בו יש של הפרה בוטה של צנעת הפרט של גבר. מדובר בהחלטה בו מנהל בית הדין והבעל תובעים ילד בנושא של בירור יוחסין. בית הדין דורש מן הגבר שיעשה בדיקת זרע, ונותן לו הוראות הלכתיות איך לעשות את זה, עם עדיפות שלא בידיים. וכל זה על מנת שניתן יהיה לקבוע שיתכן שהגבר הוא פורה, מזאת הנחה שאם הוא פורה היום יתכן שהיה פורה גם לפני עשר שנים ויכול להיות אביו של הילד שבית הדין מבקש להתירו מממזרות.    מספר נקודות חשובות עולות לדיון ולהתייחסות בפרק: האם בסמכותם של בתי הדין לדון בילדים? האם נכון במדינה דמוקרטית לחדור לתחום הפרט ולצנעתו? מדוע בית הדין לא מתיר את הילד על סמך חזקות הלכתיות ונדרש לבדיקה פולשנית שלא תתן להם דיוק מדעי? נציע בפרק הזה רעיון שמרכז צדק לנשים  מבקש לקדם - פיצול סטאטוס של האב; בית הדין יקבע מיהו האב ההלכתי על סמך חזקות ויתיר את הילד מממזרות, ואילו בית המשפט יקבע מיהו אביו של הילד לצורך רישום במרשם האוכלוסין.      ניתן לשלוח תגובות ושאלות למייל של רבקה לוביץ  [email protected]   פינת ההמלצות קישור להרצאה של ניצן כספי שילוני: לשחרר את התורה מעולה של המדינה | ניצן כספי-שילוני בכנס השמאל האמוני

פרק 28 יעסוק בחדירה לתחום הפרט בבית הדין הרבני; שאלות אינטימיות של הדיינים וחקירות בנושאים מיניים, גילוי חיסיון רפואי וחקירות בנושא אמונות ודעות. נארח את ד"ר סוזן ווייס ונשוחח על ההתנגשות בין עקרונות הדמוקרטיה לבין המתרחש בבית הדין הרבני

בעקבות בחירות 2022 נדבר על מערכת המשפט בהקשר של זכויות נשים. איך בג"ץ היה שחקן משמעותי במאבקים נגד הממסד הדתי: מקוואות, נשים אומרות הספד, חלוקת רכוש בגירושין, טוענות רבניות ועוד. איך פסקת ההתגברות עלולה לפגוע במצבן של נשים בישראל בהקשר של דת ומדינה? קישור לקמפיין של מרכז צדק לנשים: http://causematch.com/8cwj קישור לפוסט של ניצן על הבחירות: https://www.facebook.com/629129764/posts/pfbid0m4ZCLnP5RCYNGybXzQdwo31kfHkQvpVExqihNeKaCnjRmiY5NFSWpKR5rWwpGthvl/ טור באנגלית: https://blogs.timesofisrael.com/dont-vote-away-the-basic-rights-of-women/