מתורת הרבי מליובאוויטש - פרשיות השבוע

לְמַעַן הָקִים אֹתְךָ הַיּוֹם לוֹ לְעָם וְהוּא יִהְיֶה לְּךָ לֵאלֹקים כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָךְ וְכַאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב. מהי היה חסר בברית בחורב? / ואיך פתרנו את זה עם ברית זהה נוספת? / למה דואג רועה נאמן ביומו האחרון? / שכר טרחה. מהתוועדות מוצאי שבת פרשת נצבים, ערב ראש השנה תשל"ח. נדפס בלקוטי שיחות חלק כ"ד עמוד 188.

וְלֹא נָתַן ה' לָכֶם לֵב לָדַעַת וְעֵינַיִם לִרְאוֹת וְאָזְנַיִם לִשְׁמֹעַ עַד הַיּוֹם הַזֶּה אפשר לראות בלי עיניים? / משה רבינו יכול לצפות מעם ישראל יותר מעצמו? / על סברא חריפה שמשותפת לאמורא גדול ולשפחה חרופה / כשנוגע. י"ב תמוז תשכ"ז נדפס בלקוטי שיחות חלק ל"ד ע' 160

כִּי תִבְנֶה בַּיִת חָדָשׁ וְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה לְגַגֶּךָ וְלֹא תָשִׂים דָּמִים בְּבֵיתֶךָ כִּי יִפֹּל הַנֹּפֵל מִמֶּנּוּ כיצד ניתן לברך על מעקה שנבנה למניעת סכנה? / מהיכן לומד הספרי שישנם שני מצוות במעקה? / מדוע זקוקים למעקה כשבונים בית חדש? / ומדוע דווקא עשרה טפחים? / מכתב שנתקבל. השיחה המבוססת על המכתב שלפנינו לר' כתריאל פישל טכורש: במה שהעיר ביד הל' ברכות פי"א ה"ח: עשה מעקה במרך כו' שסותר ד"ע שם ה"ד: דברים שהם משום סכנה אין מברכים עליהם - והרי החיוב מעקה הוא כמש"נ ועשית מעקה לגגך ולא תשים דמים גו'. ולדעתי פשוט אשר להרמב"ם ולא תשים דמים גו' אינו נתינת טעם על חיוב עשית מעקה, אלא ציווי בפ"ע, כי הרי טעמי המצות לא מנאם בחשבון תרי"ג, וכמש"כ בשרש החמישי בסהמ"צ, אבל ולא תשים דמים הכניסו במנין מל"ת. והכריחו להרמב"ם לומר כנ"ל - הספרי (דברים כב, ח): ועשית מעקה כו' מ"ע לא תשים כו' מל"ת. ואם במקום עשית מעקה עשה כבש לגג וכיו"ב - קיים מל"ת וביטל מ"ע. ולהעיר מיומא ע"ב, א. נ"כ סהמ"צ שם. י"ב תמוז תשט"ז

וְלֹא יַרְבֶּה־לּוֹ נָשִׁים וְלֹא יָסוּר לְבָבוֹ וְכֶסֶף וְזָהָב לֹא יַרְבֶּה־לּוֹ מְאֹד מיהו 'מלך הגוף' - הלב או המוח? / מה ענה רבי אלעזר לשאלות הפילוסוף? / מהו הדבר המיוחד שהמדע טרם מצא לו חבר? / לקחת ללב. ו' תשרי תשל"ז, מתוך הדרן על מסכת ראש השנה. נדפס בלקוטי שיחות חלק י"ט עמוד 165.

מִשָּׁם נָסְעוּ הַגֻּדְגֹּדָה וּמִן הַגֻּדְגֹּדָה יָטְבָתָה אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם למי קשה מיתתם של צדיקים - לקדוש ברוך הוא או לעם ישראל? / מה ההבדל בין "לומר" ל"להודיע"? / ומדוע רש"י בוחר לשנות מהירושלמי והמדרש? / בין סיפור לתוכחה.

לֹא תֹסִפוּ עַל הַדָּבָר אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם וְלֹא תִגְרְעוּ מִמֶּנּוּ לִשְׁמֹר אֶת מִצְו‍ֹת ה' אֱלֹקֵיכֶם אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם מדוע לא נתקן זכר למצוות הקהל? / מדוע מנעו מיוסף הכהן להביא את משפחתו לפסח שני? / כל המוסיף - גורע?! ו' תשרי תשל"ד, מתוך הדרן על מסכת חלה.

וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי אַל תָּצַר אֶת מוֹאָב וְאַל תִּתְגָּר בָּם מִלְחָמָה כִּי לֹא אֶתֵּן לְךָ מֵאַרְצוֹ יְרֻשָּׁה כִּי לִבְנֵי לוֹט נָתַתִּי אֶת עָר יְרֻשָּׁה משה רבינו מקבל הוראה מעניינת - לא להילחם עם עמים מסוימים מסביב / הוראה זו מהווה מענה לשאלות המופנות כלפיי בעלותנו על הארץ / הארץ שלא שייכת לנו. מכינוס ילדים, ד' מנחם אב תש"מ.

וּגְבוּל יָם וְהָיָה לָכֶם הַיָּם הַגָּדוֹל וּגְבוּל זֶה יִהְיֶה לָכֶם גְּבוּל יָם איזו מילה מוכרת לכם יותר - גבול או מצר? / איך מאחדות פשוטה מגיעים ריבוי נבראים? / ואיזו מין תשובה זו "הרוצה לטעות יבוא ויטעה"?! / והאם הים הוא גבול או גבול לגבול? / "נפלאות" בפירוש רש"י.

וַתַּעֲמֹדְנָה לִפְנֵי מֹשֶׁה וְלִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְלִפְנֵי הַנְּשִׂיאִם וְכָל הָעֵדָה פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר אנחנו נמצאים עמוק עמוק בשנת הארבעים / האם חשוב כל כך להדגיש שלא חזרנו אחורה? / והיכן בנות צלפחד היו עד עכשיו? / מגיד.

וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר נְאֻם בִּלְעָם בְּנוֹ בְעֹר וּנְאֻם הַגֶּבֶר שְׁתֻם הָעָיִן נבואת של בלעם ניטלה ממנו / אז איך יש לו מה לומר אודות אחרית הימים? / ולמה מוכרחים לומר שבלעם לא ראה את עמלק והקיני? / ראיה למרחוק.