מי באמת ישלוט בישראל? ד״ר עינת וילף על הגושים והמלחמה על התודעה
נהניתם מהתוכן? נשמח אם תלחצו על Follow ותפרגנו ב-5 כוכבים. זה עוזר לנו לצמוח ולהמשיך ולהפיק תוכן איכותי עבורכם.ליצירת קשר:https://www.lironrose.comמי באמת קובע את עתידה של ישראל? האם אנחנו שבויים בפוליטיקת הגושים של נתניהו מול מתנגדיו? האם אפשר להקים ממשלה שתעדיף עקרונות על פני אישים? ומדוע ישראל חייבת להתחיל לנצח גם במלחמה על התודעה העולמית?בפרק השלישי שלה ב״הינשוף״, ד״ר עינת וילף מגיעה לשיחה על עתיד הפוליטיקה הישראלית, גיוס חרדים, שוויון בנטל, אחוז החסימה והמאבק הבינלאומי על הלגיטימציה של ישראל.מי זו עינת וילף?ד״ר עינת וילף היא חברת כנסת לשעבר, סופרת, חוקרת ומרצה העוסקת בציונות, בסכסוך הישראלי־פלסטיני ובמדיניות החוץ של ישראל. השנה פרסמה את ספרה ״שלום לא עכשיו״. בשנים האחרונות היא פועלת בזירה הבינלאומית נגד אנטי־ציונות, למען פירוק אונר״א ולהצגת הסיפור הציוני. בפרק היא מספרת על הצטרפותה למיזם הפוליטי המשותף של מפלגת המילואימניקים והמפלגה הכלכלית.1. פוליטיקת הגושים משתקת את ישראלוילף טוענת שהמערכת הפוליטית נתקעה בגלל שלושה תהליכים: ההתארגנות סביב נתניהו, החלוקה לשני גושים קשיחים והעלאת אחוז החסימה. לדבריה, השיטה הפרלמנטרית נועדה לאפשר גמישות והרכבת קואליציות בהתאם לתוצאות הבחירות ולאינטרסים משותפים. היא מדמה את המפלגות לחלקי לגו, ואת ההתחייבויות המוקדמות לגושים לדבק שמונע מהן להתחבר מחדש.2. ״מה ולא מי״ — העיקרון הפוליטי המרכזימפלגתה של וילף אינה מתחייבת מראש לתמוך בנתניהו או באייזנקוט. מבחינתה, השאלה החשובה אינה מי יהיה ראש הממשלה, אלא איזו מדיניות תקדם הממשלה. היא מעדיפה ממשלה ציונית רחבה ומבקשת להעמיד את העקרונות לפני הנאמנות למחנה פוליטי.3. גיוס חרדים: לא צריך חוק חדש, צריך להפסיק לפטורוילף מדגישה שחובת הגיוס כבר קיימת בחוק. לשיטתה, המשימה הדחופה של הכנסת הבאה היא למנוע חקיקת פטורים חדשים, ולאכוף את החובה הקיימת. לצד זאת היא מציעה לשנות את מערכת ההטבות והתמריצים הכלכליים למי שאינם משרתים. לדבריה, זו הזדמנות היסטורית שאסור להחמיץ.4. אחוז החסימה הגבוה פוגע בייצוג הציבורוילף מבקרת את העלאת אחוז החסימה ל־3.25%. לטענתה, המהלך חיזק את המפלגות הקיימות, הקשה על כניסת כוחות חדשים והפך את הבחירות למאבק על קולות שעלולים ללכת לאיבוד. היא סבורה שאחוז חסימה נמוך יותר יחזיר את הגמישות והגיוון למערכת הפוליטית.5. בישראל לא מנצח מי שמקבל הכי הרבה קולותבשיטה הפרלמנטרית, מסבירה וילף, המפלגה הגדולה ביותר אינה בהכרח זו שתרכיב ממשלה. המפתח הוא היכולת לגייס שותפים ולבנות קואליציה. מכאן ביקורתה על קמפיינים שמעודדים הצבעה למפלגות הגדולות במקום למפלגות שמייצגות את עמדות הבוחרים.6. שלושת הדגלים של המפלגה החדשההמיזם המשותף של מפלגת המילואימניקים והמפלגה הכלכלית מתמקד בשלושה נושאים: שוויון בנטל ודאגה למשרתים, מאבק ביוקר המחיה, ומדיניות חוץ שתנהל מלחמת תודעה נגד האנטי־ציונות. וילף מסבירה כיצד היא מבקשת לחבר בין אנשים ממחנות פוליטיים שונים סביב מטרות משותפות.7. המלחמה על התודעה חשובה לא פחות מהמלחמה הצבאיתוילף טוענת שהאנטי־ציונות אינה מסתכמת בביקורת על ממשלות ישראל, אלא שבחלק מביטוייה היא שוללת את עצם זכותו של העם היהודי לריבונות. לכן ישראל חייבת להפסיק להסתפק ב״הסברה״ תגובתית ולהתחיל להתייחס למאבק על מילים, רעיונות ולגיטימציה כאל זירה אסטרטגית.8. הבונים מול ההורסים — Builders vs. Destroyersאחד הרעיונות המעניינים בפרק הוא הצעתה של וילף לשנות את המסגור של המאבק העולמי. במקום מערב מול אסלאם, או חזקים מול חלשים, היא מציעה להבחין בין מי שבונים, יוצרים, יוזמים ולוקחים אחריות — לבין מי שמקדמים הרס ושנאה.וילף מבקשת למתג את הציונות כחלק ממחנה הבונים וליצור בריתות עם אנשים וחברות מכל העולם, כולל העולם המוסלמי, סביב ערכים של יצירה, קדמה ואחריות.9. משרד החוץ צריך להיות חשוב כמו משרד הביטחוןוילף מציגה חזון שבו משרד החוץ הישראלי יהפוך למרכז כוח אסטרטגי, בעל מעמד והשפעה הדומים לאלה של משרד הביטחון. לדבריה, דיפלומטיה, בריתות בינלאומיות ומלחמת תודעה חייבות להיות חלק מרכזי מקבלת ההחלטות הלאומית.עינת וילף מציגה בפרק שתי מהפכות שהיא מבקשת לקדם בישראל.המהפכה הפוליטית: להשתחרר מפוליטיקת הגושים, להחזיר את הגמישות הפרלמנטרית ולהעדיף שירות, כלכלה ואינטרס לאומי על פני זהות המנהיג.המהפכה התודעתית: להפסיק להתגונן ולהתחיל להציג לעולם את הציונות כסיפור של בנייה, יוזמה, אחריות והצלחה.ישראל צריכה להפסיק להגדיר את עצמה לפי מי שהיא מתנגדת לו — ולהתחיל להגדיר את עצמה לפי העתיד שהיא רוצה לבנות.🎥 לירון רוז | הינשוףהאזנה נעימה!
