Ear Catcher- פודקאסט על פרסום, שיווק וקריאייטיב

טל מנקס תמיד ריתק אותי.הוא עבר דרך מיוחדת מעולם הפרסום שם הוא מהר מאוד כיכב עד שעזב כדי להתרחק ולהתנתק, לעבוד על עצמו ועל ההופעות שלו ולאחרונה אף הוציא את הספר ״ממלכת הבלוף״ שנראה כמו ספר יצירה אבל הוא בעצם יותר ספר על התבוננות עצמית ומסע נפשי. מנקס מתמודד עם שאלות לא פשוטות: למה הצלחה היא מלכודת? האם אפשר ליצור בלי ליפול לפחדים ולרצון שיאהבו אותך? למה אנשים שמקבלים את כל מה שהם חלמו עליו עדיין מוצאים את עצמם לא מאושרים? ואיך אפשר למצוא שקט וליצור מתוך מקום נכון? יש לו קושי גדול עם עולם הפרסום, עם חוסר האמת שבו ובעיקר כי הוא לא מאמין ברוב המוצרים שמפרסמים ולכן הוא כמעט בכלל לא עושה פרסומות ואת אלה שכן הוא בוחר בקפידה ומנסה לשלב את הערכים שלו ביצירה עצמה. בין מדיטציה, במה וקריאייטיב, הגענו לשאלות הגדולות באמת – האם יצירה צריכה להיות חופשית או ממוקדת תוצאה? איך מתמודדים עם ביקורת בלי שהיא תשתק אותנו? ולמה דווקא כשאנחנו מפסיקים להיאחז בהצלחה – אנחנו יוצרים ממקום נכון יותר? זה לא פרק רק ליוצרים – זה פרק לכל מי שרוצה לעצור לרגע, להבין למה הוא באמת עושה את מה שהוא עושה, ולשאול את עצמו: אני יוצר כדי לתת, או כדי לקבל? לצפייה של הפרק ביוטיוב> לעמוד רכישת הספר באתר של טל מנקס> להצטרפות ל״הקיצר״ הניוזלטר שמסכם את כל מה שצריך לדעת השבוע על שיווק, חדשנות ופרסום> לעמוד האינסטגרם עם המון השראה של קריאייטיב פירסט>    

איך הופכים תוכן להצלחה מסחרית בלי לאבד את הקריאייטיב? איך שומרים על הומור קיצוני בעולם הפרסום שמעדיף ללכת על בטוח? ולמה מותגים כל כך מפחדים מהומור נועז? רחלי רוטנר, אחת היוצרות הכי מצחיקות (שיחה מאוירת, wako, הפודקאסט ״הפעם הגזמתם״), מספרת איך בנתה קריירה בלי מסלול ברור – מכתיבה, איור והפקת וידאו ועד שיחות מאוירות שהפכו לתופעה ויראלית. איך משלבים בין קריאייטיב נקי לפרסום מסחרי, ואיפה עובר הקו בין אותנטיות לסוג ההומור שמותגים מוכנים לשלם עליו? דיברנו עם על איך טיקטוק ואינסטגרם שינו את הדרך שבה קריאייטיב נולד, מופץ ונצרך, אבל האם הן באמת מאפשרות חופש יצירתי, או שהן כופות פורמטים שהורסים מקוריות? האם הפרסום הפך לשמרני יותר בגלל הפחד מתגובות ברשת, על גבולות ההומור בפרסום ואיך בכל זאת יוצרים פרסום מצחיק שמצליח לעבור את הלקוח? פרק נדיר לכל מי שעוסק בקריאייטיב, פרסום ותוכן, ורוצה להבין איך אפשר להצחיק ולשמור על אמירה אישית גם כשמדובר בפרסום מסחרי. להצטרפות ל״הקיצר״ הניוזלטר שמסכם את כל מה שצריך לדעת השבוע על שיווק, חדשנות ופרסום> לעמוד האינסטגרם המתחדש של קריאייטיב פירסט>  

מה הסיפור מאחורי "אלה" והשיתוף בנק הפועלים? חודש אחרי הקמפיין- כמה השת"פ מצליח בפועל, מה יש לנעמה מנובה טוויטו לומר על הביקורות המקצועיות כלפי המוצר החדשני ולמה הסטארטאפ שהיא ממנכ"לית, מרקטים AI, הוא הרבה יותר גדול ורציני ממה שאנחנו חושבים? החברה פיתחה מערכת AI מהפכנית שמבוססת על ארבעה סוכנים חכמים שעובדים במקביל ויודעים לא רק ליצור תוכן, אלא גם לנתח מגמות, להפעיל קמפיינים דיגיטליים ולשפר ביצועים תוך כדי תנועה. החברה סיימה סבב גיוס יפה והיא שואפת לשנות את הדרך שבה עסקים מנהלים את השיווק שלהם ומייצרים קריאייטיב, בעיקר ברשת. כבר היום, היא משתפת פעולה עם עסקים גלובליים משמעותיים. אז מה יש להם לחפש בכלל בשוק הישראלי ואיך נולד השיתוף פעולה עם בנק הפועלים? דיברנו על הקמפיין עצמו, כמה הייתה מרוצה ממנו, האם הוא הביא תוצאות, כמה עסקים התחברו למערכת וכמה מצליחים להשתמש בו באופן שוטף. דיברנו גם על הביקורות שיצאו נגד ״אלה״ וגם על השאלה העקרונית: למה לפתח שירות שמחליף כל כך הרבה עובדים אנושיים בתחום השיווק? ולבסוף מה האנדגיים שלהם והאם היא כבר חושבת על האקזיט. פרק שחושף חזון מלהיב לעתיד השיווק והקריאייטיב, וגם מספק הצצה אל מאחורי הקלעים של אחד הסטארטאפים הישראליים המסקרנים ביותר בתחום. אוהבים את הפודקאסט? אשמח אם תצביעו לו בתחרות הפודקאסטים של גיקטיים> להצטרפות ל״הקיצר״ הניוזלטר שמסכם את כל מה שצריך לדעת השבוע על שיווק, חדשנות ופרסום> לעמוד האינסטגרם המתחדש של קריאייטיב פירסט>    

איך מנציחים איש קריאייטיב אגדי שהלך מהעולם מוקדם מדי? בדיוק כמו שהוא היה רוצה—עם צחוק, אהבה והשראה. סיגל עבודי, סמנכ״לית הקריאייטיב של מקאן שהכירה אותו מקרוב גם מקצועית וגם אישית מספרת על קשאני, איש קריאייטיב מהזן הנדיר, כזה שנכנס לחדר ומיד ממלא אותו באנרגיה, רעיונות וטירוף חיובי. סיגל מספרת איך קשאני תמיד הביא איתו צבע, שמחת חיים, וחשיבה מחוץ למסגרת. הוא היה עקשן, אבל עקשן חכם—לא מתוך אגו, אלא מתוך תשוקה אמיתית לקריאייטיב טוב יותר. הוא לא היה רק קופירייטר, הוא היה יוצר בכל רמ"ח אבריו, פשוט היה חי את הקריאייטיב. אם לא היה תקציב? הוא היה לומד לבד, חותך, מצלם, מדביק, מביים. אם אמרו לו "לא", הוא היה מביא פתרון חדש, ואם אמרו לו "אין מצב"—הוא פשוט היה עושה את זה בעצמו. השאלה הכי מעניינת בפרק היא איך שומרים על ה”קשאני” הזה בעולם שמנסה לכבות אותו. התשובה? סקרנות אינסופית, אומץ ללכת עד הסוף, והרבה שטותניקיות. כי כשאתה באמת חי את מה שאתה עושה, אנשים לא יכולים שלא להיסחף אחריך. אם יש משהו אחד לקחת מהפרק הזה, זה שכל אחד מאיתנו צריך להיות קצת יותר קשאני או לפחות לתת מקום של כבוד לקשאנים בעולם הזה. אני חושב שזו הייתה מורשתו. אוהבים את הפודקאסט? אשמח אם תצביעו לו בתחרות הפודקאסטים של גי׳טיים> להצטרפות ל״הקיצר״ הניוזלטר שמסכם את כל מה שצריך לדעת השבוע על שיווק, חדשנות ופרסום> לעמוד האינסטגרם המתחדש של קריאייטיב פירסט>  

שרון קונופני, הייתה פרסומאית ויזמת והיום היא שותפה ומנכ"לית גרביטי שעוד זוכרת את הימים שבהם אנשי קריאייטיב היו ״גרים״ בבתי פוסט וזה היה מקום מפגש של פרסומאים ולקוחות שהיו מגיעים קבוע להקרנות לקוח. אבל היום כל אחד יכול לערוך סרטונים מהטלפון. האם זה אומר שאין מקום יותר לפוסט-פרודקשן איכותי?  שרון מסבירה למה דווקא בעידן של שפע תוכן מותגים לא יכולים לוותר על סטודיו מקצועי, וכשהיא מסתכלת על מה שקרה השנה בסופרבול, היא רואה את הפערים בין הגישות. בעוד שבארה"ב מפרסמים משקיעים בטכנולוגיות ויזואליות מתקדמות, אפקטים מרשימים וסיפורים קולנועיים כדי לייצר חוויות יוצאות דופן, בישראל ניכרת לעיתים מגמה הפוכה – חיסכון בתקציבים והתמקדות בתוכן מהיר וזול על חשבון איכות ונראות. האם זו טעות? ואם כן, איך מחזירים את החדשנות לקדמת הבמה? גם השוק השתנה, והתחרות היום לא דומה למה שהייתה בעבר. מותגים מכניסים יכולות עריכה פנימה, פרילנסרים עובדים מהבית, וחברות מזרח אירופאיות מציעות מחירים שוברי שוק. במקום קרב על איכות – התעשייה נגררת לקרב על מחיר. שרון מסבירה איך גרביטי מצליחה להתמודד עם המציאות החדשה ולמה דווקא עכשיו יש צורך בגישה שמבוססת על טכנולוגיה מתקדמת וחשיבה קריאייטיבית. דיברנו גם על המהפכה של AI בעולם הפוסט-פרודקשן – האם הוא לא מייתר את התעשייה הזו, איך גרביטי כבר משתמשת בבינה מלאכותית כדי לייעל תהליכים, לחסוך זמן וליצור דברים שבעבר היו דורשים חודשים של עבודה ידנית, ואיך השילוב בין טכנולוגיה לאנושיות יגדיר את העתיד של יצירת תוכן. פרק שמרים את המסך על תעשייה שמשתנה בקצב מהיר, עם תובנות חדות לכל מי שמתעסק בפרסום, קריאייטיב ותוכן. לפרטים על ההרצאה על סופרבול 2025 > להצטרפות ל״הקיצר״ הניוזלטר שמסכם את כל מה שצריך לדעת השבוע על שיווק, חדשנות ופרסום> לעמוד האינסטגרם המתחדש של קריאייטיב פירסט>  

עם 72 מיליון עוקבים ברחבי העולם, ברור למדי שנוסייר יאסין הידוע יותר בכינוי נאס דיילי פיצח את זה. הוא יודע לייצר תוכן ויראלי שמעורר שיח בכל העולם. אבל האם הוא יודע לשכפל את הידע שלו והכישרון שלו לטובת סוכנות סושיאל ותוכן חדשה שפועלת בישראל? נוסייר פותח סוכנות חדשה בישראל ומביא איתו חזון – לקחת את הכוח הוויראלי שהוא בנה ולהפוך אותו לנוסחה שיכולה לעבוד גם עבור מותגים אחרים. במהלך הפרק, הוא משתף בלא מעט מסודות ההצלחה שלו: למה הוא מאמין בעיקר בתוכן אורגני ולא בפרסום ממומן, מה יש לו נגד משפיענים, ולמה לדעתו מותגים בישראל צריכים לחשוב הרבה מעבר לפרפורמנס כדי להצליח. היו גם כמה שאלות ביקורתיות ואף ויכוחים בפרק- מי באמת עומד מאחורי הסוכנות החדשה בישראל? האם הצוות שלו יכול להבטיח את ה"נאס דייליות", אותה ויראליות שכולם חולמים עליה? ואיך נמנעים מתוכן גנרי שרק ממלא את הפיד אבל לא משאיר חותם? וגם, מדוע הוא לא מתגייס להסברה הישראלית וכיצד המותג שלו עצמו מתמודד עם הביקורת הגדולה נגדו בעולם.  פרק מפוצץ בתוכן וערך מאחד המומחים הכי גדולים בעולם אבל גם עם שאלות שכל אחד היה רוצה לשאול. לפרטים על ההרצאה על סופרבול 2025 > להצטרפות ל״הקיצר״ הניוזלטר שמסכם את כל מה שצריך לדעת השבוע על שיווק, חדשנות ופרסום> לעמוד האינסטגרם המתחדש של קריאייטיב פירסט>  

המשבר התקשורתי של וולט לא שכך, וזו סיבה מצוינת לארח את אסף שמואלי, המשבריסט. בשיחה הזו, אסף מציע תשובות פרקטיות לשאלה איך מותגים יכולים להתמודד עם סערות תקשורתיות גדולות. הוא מנתח את המשבר של וולט בעקבות העלאת המחירים, ומסביר איך מותג כזה, עם כל המשאבים והיכולת להוציא קמפיינים מצוינים, לא זיהה את התגובה הציבורית הצפויה. איך מותגים יכולים ללמוד מזה ולמנוע טעויות שיכולות להוביל לבעיות של תדמית במינימום זמן? אסף לא עוצר במשבר של וולט. הוא עובר גם לדוגמאות של אל-על וגמדים של שטראוס, ומציב את השאלות החשובות: איך מותג יכול להתמודד עם פערים בין שיווק לציפיות הציבור, ומתי צריך להקשיב לקולות המיעוט שקוראים לשינוי? האם אפשר לדעת מראש איך הציבור יגיב, ומה באמת כדאי לעשות כשמותג נקלע למשבר תקשורתי? הפרק לא רק עוסק בניתוח תיאורטי של משברים, אלא מציע אסטרטגיות מעשיות לניהול משברים ברגעים של לחץ. איך מותג יכול לדעת מתי להקשיב, מתי לשמור על הקו השיווקי ומתי לשנות גישה? אסף מדגיש את החשיבות של הבנת השיח החברתי והיכולת להסתגל לצרכים של הצרכנים מבלי לאבד את העקרונות. אם אתם רוצים לדעת איך לנהל שיח ציבורי בצורה חכמה, להימנע מטעויות יקרות ולהפוך כל משבר להזדמנות, הפרק הזה מציע את כל מה שאתם צריכים לדעת כדי להיות מוכנים כשזה קורה. לפרטים על ההרצאה על סופרבול 2025 > להצטרפות ל״הקיצר״ הניוזלטר שמסכם את כל מה שצריך לדעת השבוע על שיווק, חדשנות ופרסום> לעמוד האינסטגרם המתחדש של קריאייטיב פירסט>  

בשיא הסערה סביב העלאת המחירים של וולט, מגיע כפיר ראובני, סמנכ"ל הקריאייטיב של בלינק – משרד הפרסום שמלווה את המותג – ומסביר איך נולד הקמפיין של וולט פלוס ואיך מתמודדים עם ביקורת בעוצמה כזו. כפיר מסביר איך הפך בלינק מעוד משרד סושיאל ודיגיטל, לכזה שעובד עם המותגים הגדולים ביותר במשק, מתאר את סוג העבודה שלהם שמשלב גם קריאייטורים ומשתדל להתרחק מסלבס ומחזמרים וגם, מה בכל זאת מבדל אותם מיתר משרדי הפרסום גם אחרי שעברו לעשות גם קמפיינים באופליין. בהמשך, כפיר חושף את הסיפור מאחורי קמפיין המשפיענים הענק שעשו לתנובה+, על הצלחת ההשקה באינסטגרם וגם הביקורת הקשה שצפה בהמשך ברשת וומה השיעור שלמד בעקבותיו. ואי אפשר בלי טיקטוק. כפיר משתף בכנות איך למד את הפלטפורמה מאפס, לא מתוך אהבה אישית אלא מתוך מחויבות מקצועית. טיקטוק, לדבריו, משנה את חוקי המשחק בכל מה שקשור לתוכן, ובלינק יודעים איך לנצל את זה כדי לייצר קריאייטיב שמרגיש אמיתי, אותנטי ובעיקר – עובד. פרק עם איש קריאייטיב שעשה את המעבר מהפרסום הקלאסי לדיגיטל, טעם את ההצלחה הגדולה וגם התמודד עם קמפיינים שמעוררים לא מעט ביקורת. לפרטים על ההרצאה על סופרבול 2025 > להצטרפות ל״הקיצר״ הניוזלטר שמסכם את כל מה שצריך לדעת השבוע על שיווק, חדשנות ופרסום> לעמוד האינסטגרם המתחדש של קריאייטיב פירסט>  

איך מותגים יכולים להיכנס לקהילה בלי להיראות כמו פרסום זול? למה השיווק בקהילות לא הפך לתופעה מתפוצצת כמו עולם המשפיענים? ומה באמת מבדיל בין קהילה אמיתית למגבר מסרים רגיל? בפרק מיוחד של הפודקאסט שלי, חן הרשקוביץ אוחיון, מייסדת-שותפה של Community Forward, חושפת את האתגרים וההזדמנויות בשיווק מבוסס קהילה. היא מסבירה איך קמפיינים חכמים בקהילות מצליחים לייצר שיח אמיתי ותוצאות רלוונטיות, ואיך מנהלי קהילות הפכו לכוח מוביל בתעשייה. עם זאת, לא הכל פשוט: החשיפה בפייסבוק בירידה, קשה לנבא מעורבות, ולא תמיד קל למותגים למדוד את הערך המיידי של עבודה עם קהילות. חן מציעה פתרונות חכמים שמשלבים בין פלטפורמות שונות – ניוזלטרים, וובינרים, קבוצות ווטסאפ – כדי ליצור מערך שלם שמוביל תוצאות. העתיד? חן אופטימית. קהילות מותג וקהילות פנים-ארגוניות צומחות במהירות, ושיתוף הפעולה בין מנהלי קהילות ליוצרי תוכן רק מעצים את הכוח שלהן. אז האם זה הזמן של הקהילות לפרוח או שההייפ כבר מאחורינו? התשובות בפרק מלא ערך. להזמנות ההרצאה על המהלכים הכי חדשניים בעולם > להצטרפות ל״הקיצר״ הניוזלטר שמסכם את כל מה שצריך לדעת השבוע על שיווק, חדשנות ופרסום> לעמוד האינסטגרם המתחדש של קריאייטיב פירסט>  

מה תפקידם של משרדי פרסום עצמאיים בעולם שבו שולטות הסוכנויות הענקיות? כרמל אבוזלף, מייסד-שותף של "Happpy", מתמודד עם השאלה הזו יום-יום – ובפרק הזה הוא מדבר בפתיחות על האתגרים של משרד עצמאי בעידן שבו כל שקל נספר וכל החלטה נבחנת. דיברנו על האתגר המתמשך של ריטיינרים קטנים מדי מול ציפיות בלתי נגמרות, על הוויתור המודע על מכרזים חינמיים – גם כשהפיתוי גדול – ועל השאלה אם אפשר לשלב בין יצירתיות אמיתית לאפקטיביות שיווקית בעולם שבו הזמן קצר והבריפים דחופים. כרמל שיתף בסיפור ההקמה של "Happy" והסביר איך משרד קטן מצליח להתחרות בענקים בזכות רעב ליצירתיות, גמישות ויחס אישי. אבל האם זה מספיק כדי להחזיק מעמד לאורך זמן? ומה המחיר שמשלמים כשמנסים להיות הכל – גם קריאטיבי, גם רווחי וגם רלוונטי? נכנסנו לעומקם של כמה מהקמפיינים הגדולים של המשרד, כמו "טיסת השקל" לביט ואיך לא, העבודה המתמשכת בסושיאל של דורקס. דיברנו על טעויות, תובנות, והאיזון העדין בין יצירתיות פורצת דרך לבין עבודה שמביאה תוצאות בשטח. פרק שמציע מבט כנה על יתרונות וחסרונות של משרדים עצמאיים, עם הרבה תובנות מעשיות לכל מי שמתעניין במורכבות הנוכחית של עולם הפרסום והשיווק. להזמנות ההרצאה על המהלכים הכי חדשניים בעולם > להצטרפות ל״הקיצר״ הניוזלטר שמסכם את כל מה שצריך לדעת השבוע על שיווק, חדשנות ופרסום> לעמוד האינסטגרם המתחדש של קריאייטיב פירסט>