הקאנון

אורח: פרופ' פיני איפרגן"תולדותיה של כל חברה, עד כה, הן תולדות המאבק בין המעמדות" – כך מציע מרקס את אחת הקריאות הרדיקליות ביותר של ההיסטוריה האנושית.בחלק השני של השיחה בין מתנאל בראלי לפרופ' פיני איפרגן מהמחלקה לפילוסופיה באוניברסיטת בר אילן, שהוציא לאחרונה ספר מבוא על המניפסט – הם צוללים אל תוך הטקסט עצמו: החל מהמשפט הפותח המפורסם על "רוח הבלהות המהלכת על פני אירופה,", דרך האבחנה של מרקס בין הבורגנות לפרולטריון, ועד שאלות ביקורתיות על המניפסט: מדוע הניבויים הכלכליים של מרקס – על התרוששות הפועלים, על קריסת הקפיטליזם, על העלמות המעמד הבינוני – לא התממשו, ואיזו ביקורת יש להעמיד על התפיסה הכלכלית של מרקס?לפרטים נוספים: https://argaman.institute/canon/לשאלות, תגובות והצעות לפרקים נוספים, שלחו הודעה לכתובת: [email protected]

אורח: פרופ' פיני איפרגן"רוח בלהות מהלכת על פני אירופה – רוח הבלהות של הקומוניזם" – כך נפתח אחד הטקסטים הקצרים והמשפיעים ביותר בהיסטוריה המודרנית. המניפסט הקומוניסטי, שכתבו קארל מרקס ופרידריך אנגלס בשנת 1848, הוא פמפלט פוליטי בן עשרות עמודים שעיצב את המאה ה-20 כמעט יותר מכל טקסט אחר.בחלק הראשון של השיחה בין מתנאל בראלי לפרופ' פיני איפרגן – מהמחלקה לפילוסופיה באוניברסיטת בר אילן, שהוציא לאחרונה ספר מבוא על המניפסט – נפרשת המסכת ההיסטורית והפילוסופית שמתוכה צמח המניפסט: מהמהפכה הצרפתית והמהפכה התעשייתית, דרך אגודות חשאיות של גולים גרמנים בפריז ובלונדון, ועד אביב העמים של 1848. נכיר את שני הבורגנים שכתבו את המניפסט של מעמד הפועלים – מרקס, הפילוסוף הגולה שחי בעוני; ואנגלס, יורש עסקי הטקסטיל שניהל חיים כפולים בין בורגנות למהפכנות – ונשאל מדוע פיני טוען שלא ניתן להבין את המניפסט בלי הפילוסופיה הגרמנית של הגל וההגליאנים הצעירים, ושהוא לא רק פמפלט פוליטי אלא טקסט פילוסופי מטיפוס חדש – פילוסופיה שהפכה למהפכנית.לפרטים נוספים: https://argaman.institute/canon/לשאלות, תגובות והצעות לפרקים נוספים, שלחו הודעה לכתובת: [email protected]

אורח: ד"ר נועם אורן״מה שבכלל ניתן לומר, ניתן לומר בבירור, ומה שאי אפשר לדבר עליו, עליו יש לשתוק״ – המשפט המפורסם שפותח וחותם את ה״מאמר הלוגי-פילוסופי״ של וויטגנשטיין. אך מה בדיוק נמצא בצד הזה של השתיקה? בחלק השני של השיחה בין מתנאל בראלי לד"ר נועם אורן הם צוללים ישר אל התיזות המרכזיות של הספר: מהו המבנה הלוגי החבוי של השפה? כיצד משמעות מצטרפת למשפטים שאנחנו אומרים? מה קורה כשאנחנו מנסים לומר דברים על אתיקה, אסתטיקה ודת – האם אלו נונסנס, או שמא השתיקה לגביהם היא דווקא דרך לכבד את מה שמעבר? ואם הספר הוא סולם שניתן להשליך אחרי שמטפסים עליו – מה נשאר אחרי שמגיעים למעלה?לפרטים נוספים: https://argaman.institute/canon/ לשאלות, תגובות והצעות לפרקים נוספים, שלחו הודעה לכתובת: [email protected] לאתר המכון: https://www.argaman.institute/ עקבו אחרינו גם בפייסבוק: https://www.facebook.com/ArgamanInstitute או בטוויטר: https://twitter.com/Argaman_Inst #מכון_ארגמן

אורח: ד"ר נועם אורן ״ספר זה יבין אולי רק מי שכבר חשב פעם את המחשבות המבוטאות בו״ – כך פותח וויטגנשטיין את ה״מאמר הלוגי-פילוסופי״, אחד הספרים המשפיעים והחידתיים ביותר בפילוסופיה של המאה ה-20. בחלק הראשון של השיחה בין מתנאל בראלי לד"ר נועם אורן – דוקטור לפילוסופיה העוסק בפילוסופיה של הדת – נכיר את דמותו המיוחדת של לודוויג וויטגנשטיין: צעיר ממשפחה וינאית עשירה שנדד מהנדסה ללוגיקה, כתב את ספרו בשוחות מלחמת העולם הראשונה ובמחנה שבויים איטלקי, והיה משוכנע שפתר את כל בעיות הפילוסופיה – ולכן עזב אותה כדי ללמד ילדים בכפר אוסטרי על יד וינה. מהו המבנה המתמטי המיוחד של הספר? מה הקשר בין חיי הסערה של וויטגנשטיין לפילוסופיה שלו? ומדוע כעס על ההקדמה שכתב לו ברטראנד ראסל – המורה שלו, ומי שעזר לו לפרסם את הספר? לפרטים נוספים: https://argaman.institute/canon/ לשאלות, תגובות והצעות לפרקים נוספים, שלחו הודעה לכתובת: [email protected]

אורחת: פרופ’ רות פייןמה הופך את “דון קיחוטה” לרומן המודרני הראשון? כיצד הוא שינה את הספרות והפך למודל לחיקוי ליצירות שבאו אחריו?בחלק השני של השיחה עם פרופ’ רות פיין - מומחית לספרות ספרדית מהאוניברסיטה העברית בירושלים ונשיאת אגודת הסרוונטיסטים הבינלאומית - נעמיק בשאלת החידוש הספרותי של סרוונטס: כיצד הוא שיחק עם ז’אנרים קיימים? מהו “הספר על הספרות” שנמצא בלב היצירה? ואיך לבש הרומן צורות שונות - מסיפור קומי לתהייה פילוסופית וטראגית על טבע האדם והמציאות? מה ראו ראשוני הציונים בספר הזה שכה דיבר אליהם בתקופתם?לפרטים נוספים: https://argaman.institute/canon/לשאלות, תגובות והצעות לפרקים נוספים, שלחו הודעה לכתובת: [email protected]#מכון_ארגמן

אורחת: פרופ’ רות פייןדמותו של דון קיחוטה הפכה לאחת הדמויות הספרותיות האיקוניות ביותר – האביר המטורף שנלחם בטחנות רוח ומסרב להשלים עם המציאות.אך האם זהו רק סיפור על אשליות ושיגעון, או שמא יש כאן מסר עמוק יותר על החיים והעולם בשיחה בין מתנאל בראלי ופרופ’ רות פיין – מומחית לספרות ספרדית מהאוניברסיטה העברית בירושלים ונשיאת אגודת הסרוונטיסטים הבינלאומית - נצלול אל השכבות הנסתרות של “דון קיחוטה”.כיצד הספר קשור להיסטוריה הפוליטית והדתית של ספרד? האם הוא נכתב כתגובה לגירוש ספרד? ומה סרוונטס עצמו ביקש לומר לנו דרך הדמות של האביר הנודד? הצטרפו אלינו למסע בעקבות הרומן שנחשב לאחד מאבני היסוד של הספרות המודרנית.לפרטים נוספים: https://argaman.institute/canon/לשאלות, תגובות והצעות לפרקים נוספים, שלחו הודעה לכתובת: [email protected]#מכון_ארגמן

אורח: פרופ’ אפרים פודוקסיקהחטא ועונשו משתייך לסוג מיוחד של ספרות בלשית; אמנם הספר לא מסתיר את זהות הרוצח של הגברת הזקנה ואחותה, אך מניעי הרצח סתומים, ומתפרשים באמצעות רמזים שונים לאורך היצירה. בפרק השני של השיחה בין מתנאל בראלי לפרופ’ אפרים פודוקסיק הם צוללים אל לב היצירה ומשוחחים על התשובות השונות שניתנות בספר למעשהו של רסקולניקוב, ועל תימות מרכזיות נוספות של הרומן המרתק הזה.לפרטים נוספים >>> https://argaman.institute/canon/לשאלות, תגובות והצעות לפרקים נוספים, שלחו הודעה לכתובת: [email protected]

אורח: פרופ’ אפרים פודוקסיקאי אפשר להבין את החטא ועונשו – אחד הרומנים הגדולים בספרות העולמית – ללא הכרת התקופה, הרעיונות והנסיבות שבו הוא נכתב. רוסיה של אמצע המאה ה-19 סערה מרוחות שקראו למהפכות חברתיות ופוליטיות, מחיכוכים רעיוניים בין שמרנים לרדיקלים, ומתהפוכות בעולם המוסר והדת. בשיחה בין מתנאל בראלי לפרופ’ אפרים פודוקסיק – חוקר והיסטוריון של המחשבה המדינית מהמחלקה למדעי המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים – הם צוללים אל תוך הרקע ההיסטורי והתרבותי שאפף את פיודור מיכאילוביץ’ דוסטויבסקי בתקופה שבה כתב את הרומן: שינויי מעמדות בחברה הרוסית, שחרור הצמיתים, רעיונות אינטלקטואליים רדיקליים, והשפעת כל אלו על יצירתו של דוסטויבסקי.לפרטים נוספים >>> https://argaman.institute/canon/לשאלות, תגובות והצעות לפרקים נוספים, שלחו הודעה לכתובת: [email protected]

אורח: יגאל ליברנט"שתי המסכתות על הממשל" מאת ג'ון לוק הן מחיבורי היסוד של המחשבה הליברלית המודרנית, שנכתבו בתקופה היסטורית סוערת ומרתקת – עימותים בלתי פוסקים בין המלוכה האנגלית לפרלמנט, ויכוחים נוקבים בעניין יחסי הכנסייה והמדינה, ומתחים משפחתיים ופוליטיים בחברה הגבוהה של אנגליה של המאה ה-17. בפרקים הקודמים הצגנו את הרקע ההיסטורי לכתיבת המסכתות, ושוחחנו בהרחבה על המסכת הראשונה על הממשל – כל זאת בעזרת יגאל ליברנט, העורך הראשי של הוצאת המרכז האקדמי שלם ומומחה היסטוריה של הרעיונות. בפרק הזה אנחנו עוברים למסכת השנייה על הממשל – שנפתחת עם רצונו של לוק למצוא מקור אחר לשלטון המדיני, שאותו הוא מוצא ב"מצב הטבע". מהו אותו מצב הטבע, מניין מגיעות הזכויות, ומה עשוי להצדיק מרד בשלטון – על כל השאלות האלו, ועל עוד כמה אחרות, נענה בפרק הזה. לפרטים נוספים : https://argaman.institute/canon/לשאלות, תגובות והצעות לפרקים נוספים, שלחו הודעה לכתובת [email protected]

אורח: יגאל ליברנט"שתי המסכתות על הממשל" מאת ג'ון לוק הן מחיבורי היסוד של המחשבה הליברלית המודרנית, שנכתבו בתקופה היסטורית סוערת ומרתקת – עימותים בלתי פוסקים בין המלוכה האנגלית לפרלמנט, ויכוחים נוקבים בעניין יחסי הכנסייה והמדינה, ומתחים משפחתיים ופוליטיים בחברה הגבוהה של אנגליה של המאה ה-17. בפרק הראשון ערכנו היכרות מעמיקה עם הנסיבות ההיסטוריות שבתוכו הוא נכתב – בעזרתו האדיבה של יגאל ליברנט, העורך הראשי של הוצאת המרכז האקדמי שלם ומומחה להיסטוריה של הרעיונות. בפרק הזה אנחנו מתחילים עם תולדות חייו של לוק – וצוללים ישר לאחר מכן אל המסכת הראשונה על הממשל, שבה תוקף לוק בהרחבה ובחריפות את הרעיונות של סר רוברט פילמר בספרו "פטריארכה". הביקורת של לוק מעלה שאלות מרתקות על היחס שבין פוליטיקה לתיאולוגיה ולכתבי הקודש – וגם בהן יעסוק הפרק הנוכחי. לפרטים נוספים >>> https://argaman.institute/canon/לשאלות, תגובות והצעות לפרקים נוספים, שלחו הודעה לכתובת: [email protected]