הסכת של יד בן־צבי

מלחמת יום הכיפורים הייתה עבור רבים מהלוחמים שחוו אותה אירוע מכונן, שהשפיע על חייהם בדרכים שונות במשך שנים רבות. אבל מה קורה כאשר חוויית המלחמה נפגשת עם תהליך של חזרה בתשובה? האם יש קשר בין הדברים, ואם כן – כיצד הוא בא לידי ביטוי בסיפור חייהם של הלוחמים?בספר "דרך מבוא השמש: סיפורי חיים של לוחמי מלחמת יום הכיפורים שחזרו בתשובה", שיצא לאור בהוצאת יד יצחק בן־צבי בשנת 2026, מביאות שלוש החוקרות עמיה ליבליך, תהילה גאדו וחגית כהן־אליהו את סיפוריהם האישיים של 13 לוחמים שהשתתפו במלחמת יום הכיפורים וחזרו בתשובה בשנים שלאחריה.בפרק זה של "בין הקורות", ד"ר יניב מזומן, מנכ"ל יד יצחק בן־צבי, משוחח עם שתיים ממחברות הספר: פרופ' אמריטה עמיה ליבליך, מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית, ותהילה גאדו, דוקטורנטית במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית.בשיחה הן מספרות על תהליך המחקר ועל המפגש עם הלוחמים, על חוויית האמונה בזמן המלחמה ועל תהליכי החזרה בתשובה שעברו המרואיינים. נדון בשאלות של זיכרון, זהות ושינוי באורח החיים, בהשפעת החזרה בתשובה על המשפחה והסביבה, וגם בסיפורי האמונה של לוחמים שנפלו בשבי.האם המלחמה עצמה הייתה נקודת מפנה בדרך לאמונה? האם חוויות של סכנת חיים, אובדן והתמודדות עם המוות הובילו לשינוי רוחני? ומה אפשר ללמוד מסיפוריהם האישיים על המפגש בין מלחמה, אמונה והחברה הישראלית?

חורבן בית שני היה אירוע מכונן בהיסטוריה היהודית, אבל סיפורו לא הסתיים עם נפילת ירושלים. במהלך מאות השנים שלאחר החורבן השתנו הדרכים שבהן יהודים זכרו אותו, העניקו לו משמעות ולעיתים גם בחרו להשכיח חלקים ממנו.בפרק חדש של הסכת „בין הקורות” מבית יד בן־צבי, ד"ר יניב מזומן משוחח עם הרב ד"ר מאיר בן־שחר, מרצה להיסטוריה במכללת שאנן ובאוניברסיטה הפתוחה ומחבר הספר נהר זיכרון וסכר שכחה: זיכרונות החורבן השני בחברה היהודית בשלהי העת העתיקה.יחד נצא למסע בעקבות סיפורי החורבן בספרות חז"ל, ונבחן כיצד עיצבו טקסטים, טקסים, קינות ואמנות את זיכרון המקדש והחורבן. מדוע מסורות שונות מספרות את אותו אירוע בדרכים שונות? מה אפשר ללמוד מהשתיקות ומהזיכרונות שנדחקו לשוליים? ומה מלמד אותנו סיפורו של רבן יוחנן בן זכאי על הקרעים בתוך החברה היהודית?השיחה מחברת בין העבר הרחוק לשאלות שמעסיקות אותנו גם היום: מי קובע כיצד נזכור אירועים טראומטיים? מתי זיכרון הופך להשכחה או להשתקה? והאם הדרך שבה חברה מספרת את עברה משפיעה על יכולתה להתמודד עם ההווה ולדמיין עתיד אחר?על זיכרון, טראומה והמאבק על הסיפור ההיסטורי — פרק על העבר היהודי שמאיר גם את ההווה שלנו.#ביןהקורות #ידבןצבי #חורבןביתשני #היסטוריהיהודית #זיכרוןקולקטיבי

מה הקשר בין לאומיות לחירות הפרט? כיצד אפשר לשלב בין זהות לאומית, דמוקרטיה ושלטון החוק? ומה מקומה של המדינה בתיקון החברה?בפרק החדש של הסכת „בין הקורות” של יד בן־צבי, משוחח ד"ר יניב מזומן עם פרופ' אמריטוס אריה נאור, חוקר משנתם של זאב ז'בוטינסקי ומנחם בגין, שכיהן כמזכיר הממשלה בממשלות בגין והיה מאנשי אמונו.בשיחה נבחן את יסודותיה של הלאומיות הליברלית בהגותם של ז'בוטינסקי ובגין: חירות הפרט, הדמוקרטיה, זכויות המיעוטים ושלטון החוק. נברר כיצד תפס בגין את תפקידה החברתי של המדינה, מה מבטאים „חמשת המ"מים”, וכיצד השתלב רעיון ארץ ישראל השלמה בתפיסת עולמו.ננסה להבין עד כמה בגין היה ממשיך דרכו של ז'בוטינסקי, היכן נבדלו השניים, ומה נותר רלוונטי כיום מתוך המסורת הלאומית־ליברלית שלהם.האם הלאומיות הליברלית יכולה להציע מענה למתחים שבין זהות לאומית, חירות הפרט ודמוקרטיה בישראל של ימינו?#זבוטינסקי #מנחםבגין #לאומיותליברלית #ציונות #ידבןצבי #ביןהקורות

נפילת כפר עציון במלחמת העצמאות הייתה טרגדיה לאומית, אך עבור הילדים שגדלו במקום הייתה זו גם טרגדיה אישית ומשפחתית ששינתה את חייהם לעד.בפרק זה של „בין הקורות”, משוחח יניב מזומן עם פרופ' עמיה ליבליך, מחברת הספר „ילדי כפר עציון”, ועם יונה ברמן, אחת מילדי כפר עציון.יחד הם חוזרים אל אירועי נפילת כפר עציון, אל חייהם של הילדים לאחר שאיבדו את אבותיהם, אל המעברים והמסגרות שבהם גדלו מחדש, ואל הקהילה שסייעה להם להתמודד עם השכול והיתמות. כיצד מתמודדים ילדים עם אובדן כה גדול? איך נשמר זיכרון של מקום וקהילה לאורך עשרות שנים? ומה אפשר ללמוד מסיפורם על כוחם של קשרים אנושיים, על התמודדות עם טראומה ועל היכולת לבנות חיים חדשים?האזינו לשיחה על פרק כואב בתולדות מלחמת העצמאות, ועל סיפורם של מי שנותרו לשאת אותו לאורך חייהם.

מה אפשר ללמוד על דרך החשיבה של חכמי התלמוד לאורך הדורות? ואיך אפשר לשחזר דרכי לימוד שנעלמו לפני מאות שנים?בפרק חדש של „מה החזון שלך?”, יניב מזומן משוחח עם אביעד מרקוביץ, דוקטורנט בחוג להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו באוניברסיטה העברית, על תחום מחקר מתפתח: תולדות הלמדנות.נבחן כיצד השתנו דרכי הלימוד והפרשנות של התלמוד מימי הגאונים, דרך יהדות ספרד והעולם האשכנזי ועד לבעלי התוספות והרמב״ן. נדבר על המפגש בין מסורות לימוד שונות, על המתח שבין סמכות התלמוד לבין המנהגים והחיים היהודיים, ועל האפשרות להבין כיצד חשבו ולמדו חכמים בעבר.ולבסוף, נשאל: האם מחקר היסטורי יכול לתרום גם ללימוד התלמוד בימינו, בישיבות ובאקדמיה? והאם כדי להבין את חכמי העבר עלינו ללמוד לחשוב כמוהם?🎧 האזינו לפרק וגלו כיצד ההיסטוריה של הלמדנות פותחת צוהר חדש לעולמו של התלמוד.

בפרק הזה של "בין הקורות" אנחנו יוצאים למסע אישי ואינטלקטואלי עם פרופ' שמעון שטרית — מילדות במרוקו ובמעברת טבריה, דרך האקדמיה והמשפט, ועד לעשייה הציבורית.בשיחה אנחנו מדברים על המאבק החברתי, על תפקידו של המשפט בחברה, על שלטון החוק ועל מקומה של האקדמיה בעיצוב החברה הישראלית. שטרית משתף גם מניסיונו כחוקר משפט, כאיש ציבור וכמי שחווה בעצמו מסלול יוצא דופן של מוביליות חברתית.זהו סיפור על משפט, חברה, הזדמנויות ועל הדרך שבה סיפור חיים אישי יכול להפוך לנקודת מבט על החברה כולה.

מה הופך מורשת לתרבות ישראלית חיה?בפרק החדש של בין הקורות אנחנו יוצאים למסע בעקבות השאלה איך מסורות, קהילות וזיכרונות מן העבר הופכים לחומר גלם ליצירה ישראלית עכשווית.ד"ר יניב מזומן משוחח עם יעל גידניאן, מנהלת מחלקת התרבות ביד בן־צבי, ועם יאיר הראל, המנהל האמנותי, על מקומה של התרבות בעיצוב החברה הישראלית, על החיבור בין מחקר, מורשת ויצירה, ועל פסטיבל "תצריף" כמפגש בין אמנות, קהילה וזהות.איך יוצרים תרבות משותפת מתוך הפסיפס של הקהילות והמסורות בישראל? האם שימור המורשת והתחדשות תרבותית באמת עומדים זה מול זה? ומה יכול מוסד כמו יד בן־צבי לעשות כדי להפוך את העבר למקור השראה לעתיד?פרק על תרבות ישראלית, זהות, מורשת ועל הדרך שבה העבר ממשיך ליצור את ההווה.

מה אנחנו יודעים על תופעת הפשיעה בחברה היהודית בימי הביניים? אילו סוגי פשיעה התקיימו בקהילות היהודיות, עד כמה הייתה זו תופעה רחבה ומשמעותית, וכיצד התמודדו איתה הקהילות והשלטונות?בפרק הזה של הסכת "בין הקורות" של יד יצחק בן־צבי, יניב מזומן משוחח עם פרופ' אפרים (אפי) שהם־שטיינר, מהמחלקה להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת בן־גוריון בנגב ומחבר הספר "פשיעה בחברה היהודית בימי הביניים".השיחה נכנסת אל הצד הפחות מוכר של חיי הקהילות היהודיות בימי הביניים: עבריינים וקורבנות, עבירות כלכליות ואלימות, פשיעה נשית, דרכי ענישה, היחסים בין הקהילה היהודית לשלטונות, ואף השימוש במאגיה בידי פושעים ומי שניסו להתמודד איתם.נשאל גם כיצד המקורות ההיסטוריים מאפשרים לנו לחקור את התופעה, מדוע חלק מהחוקרים נטו בעבר להמעיט בתיאור הפשיעה בחברה היהודית, והאם עבריין שביצע פשע חמור יכול היה לשוב בתשובה ולהתקבל מחדש בקהילה.

איך הגענו לקיטוב החריף בין יהודים בישראל? האם המחלוקות שמפלגות את החברה הישראלית היום הן תוצאה של השנים האחרונות, או שהן נטועות עמוק בתולדות הציונות?בפרק החדש של "בין הקורות", ד"ר יניב מזומן משוחח עם ד"ר אלעד ליסון, מרצה לפילוסופיה ולתיאולוגיה פוליטית ומחבר הספר הסכסוך היהודי־יהודי: מיפוי זרמי העומק של תודעת היהודים בישראל.בשיחה נעסוק ברעיון "היהודי החדש", שלילת הגלות, המחלוקות בין הזרמים הציוניים, השפעת מלחמת ששת הימים, היחסים בין מדינה יהודית לדמוקרטיה, הקשר בין ישראל ליהדות התפוצות — ולבסוף בשאלה האם לצד ההיסטוריה של המחלוקת אפשר למצוא גם בסיס לברית משותפת בעתיד.הסכת "בין הקורות" של יד בן־צבי — שיחות על היסטוריה, חברה וזהות ישראלית.

בני ברק מזוהה כיום יותר מכל עם החברה החרדית, אך האם תמיד הייתה כזאת? בפרק החדש של "בין הקורות" אנו חוזרים אל ראשית דרכה של העיר – מושבה דתית קטנה שהוקמה בשנת 1924 – ועוקבים אחר התהליך ההיסטורי שהפך אותה לבירת החברה החרדית בישראל.בשיחה עם ד"ר מנחם קרן־קרץ, מחבר הספר "בני ברק – ממושבה דתית לבירת החברה החרדית הישראלית", נבחן כיצד חיו בעיר חילונים, ציונים־דתיים וחרדים זה לצד זה, מי היו האישים שעיצבו את דמותה, מה הוביל לשינוי הדרמטי שהתרחש בה במהלך המאה ה־20, וכיצד השפיעה בני ברק על עיצוב החברה החרדית ועל החברה הישראלית כולה.זהו סיפור מרתק על עיר אחת, שבמובנים רבים משקפת את אחד השינויים החברתיים העמוקים ביותר בתולדות מדינת ישראל.