שערים לפרשני המקרא | הרב אוריאל עיטם

הרמב"ן שוזר בתוך פירושו לתורה קטעי אמונה רבים. בשונה משאר הראשונים שהקדישו לנושאי האמונה ספרים ייעודיים, הרמב"ן לא כתב ספר כזה, ובכל זאת בתוך קטעי האמונה שבפירושו מתגלה הוגה דעות חשוב בענייני אמונה. מלבד קטעי האמונה ששזורים בפירושו חיבר הרמב"ן שני קטעי אמונה נרחבים; 'תורת ה' תמימה' ו'תורת האדם' שמובאים בספר כתבי רמב"ן. כששאל רבי יצחק למה לא התחילה התורה מ'החודש הזה לכם' ראינו את תשובתו של רש"י אבל הרמב"ן מסביר ששאלה כזו לא מתחילה בכלל, הרי התורה מתחילה מבריאת העולם כי הבורא והבריאה הם מיסודות האמונה, ואם התורה היא ספר אמונה לא ייתכן להתחיל ממקום אחר.

רמבן משקיע המון מאמצים בפרשנות ההתרחשות הסיפורית, בשונה מפרשנים אחרים שמדי פעם נותנים לכך ביטוי משמעותי, רמבן משקיע בכך נפח רב יותר ומשקל רב יותר בפירושו.הוא מנסה למצוא חוט שוזר בין חלקים שונים בסיפור, מנסה לפענח הגיון מסוים בדמויות או במאורעות על מנת לפענח את מהלך הסיפור הפרטי ואת מהלך הסיפורים הכללי...מתוך העיסוק בכל חדרי הפרשנות - פרד"ס וקריאת העתיד, אנו נחשפים לעומקה ורחבה של פרשנות הרמב"ן ופרשנותו הסיפורית המסועפת ממשיכה להרחיב לנו את גודלו.

כל חכמות העולם נמסרו למשה בהר סיני. והוא מתוודע לכל מרחבי החכמה במציאות. לא רק משה רבנו קיבל את כל החכמות במציאות - הכל רמוז בתורה ומתוכה אפשר להגיע לכל החכמות.אחרי שדיברנו על ארבעה רבדי הפרשנות בפירוש הרמב"ן - פשט רמז דרש וסוד, מגלה הרמב"ן רובד נוסף של פרשנות - רובד העתיד. במספר פעמים שאת חלקם נדגים בפרקנו - נראה איך הרמב"ן מלמד מתוך פסוקי התורה את ההיסטוריה של עם ישראל, ואיך כבר מפסוקי התורה נשקף עתידו של עם ישראל.

הרמב"ן, הוגה דעות, מקובל, והפרשן האחרון בסדרתנו.בפירוש הרמב"ן אנו מוצאים התייחסות ארוכה ומפורטת לפירושים שקדמו לו, על הצדדים בהם הם הוא מסכים איתם ומרחיב עליהם ובמקומות בהם הוא חולק עליהם ומביא את דעתו.בפירוש הרמב"ן ניתן למצוא שלושה דרכי פירוש של הרמב"ן; 'על דרך הפשט' - כפשוטו, 'על דעת רבותינו' - מדרשים ומסורת חז"ל, 'על דרך האמת' - קבלה.בדרכי הפירוש האלו אנו רואים שהרמב"ן סבר שאת התורה צריך לקרוא במספר דרכים - פשט, דרש, וסוד. ואנו גם רואים לראשונה פרשן שמפרש את התורה במוצהר ובמובהק על דרך הקבלה והסוד.

הזכרנו את רש"י שמשתמש הרבה בדרשים, ואת נכדו הרשב"ם שחותר אל הפשט. רשבם סבור שעיקרה של התורה היא ההלכה שבתורה, ובכ"ז הוא אומר שאת הפרשיות ההלכתיות יפרש כפשטן ולא לפי מדרשי הלכה. אבן עזרא רואה את פירושו של רשב"ם ורואה דברים שבהם פירושו על פי הפשט עלולים לגרום טעויות הלכתיות חמורות ועל כן הוא יוצא נגדם במאבק. לאחר שאבן עזרא יצא נגד גישת רשב"ם, הרשב"ם מבהיר שהוא לא התכוון לפסוק הלכה, אלא רק לפרש את פשוטן של המילים.

לפעמים אנחנו קוראים בתורה דברים שעשויים להיראות לא מהותיים או לא רלוונטיים לסיפור - מה מטרתם? לשם מה נכתבו?בפרק הקודם ניסינו לברר מהי עמדתו של רשב"ם ביחס אל הפשט וביחס לפירוש רש"י סבו.היום נברר את עמדתו של הרשב"ם ביחס לאותם הדברים ש'אינם רלוונטיים' או 'מיותרים' בתוך התורה.

רשב"ם. נכדו של רש"י. פרשן פשט. פירושו לתורה קצר ותמציתי, ואף שהתפרסם פחות משאר הפרשנים אותם הזכרנו - חלקו והשפעתו על הפרשנות המקראית גדול וחשוב.'אין מקרא יוצא מידי פשוטו' - זו האמירה המנחה את כתיבתו הפרשנית של רשב"ם, שכותב פשט ששונה ממה שהציע סבו רש"י אך ממשיך במובן מסויים את מפעלו הפרשני הגדול.

.רש"י אינו פרשן פשט! כך פוסק האבן עזרא באופן די נחרץ.באופן עקרוני משתדל האבן עזרא להיצמד למסורת הפרשנית, אך כשהיא נראית לו דרשנית ולא פשטית הוא מציע פירוש אחר, על דרך הפשט לשיטתו.ומהי עמדתו ביחס לפרשנות דמויות התורה ולגילן?

השיטה הנוצרית בעייתית כי היא לא רואה במצוות המעשיות חלק מהותי מעניינה של התורה אלא רק אמירה מהותית. השיטה הקראית לעתים מדייקת ואף משמשת את האבן עזרא בפרשנותה הפשטית אבל לעתים סוטה מן האמת בשם ההליכה העיוורת אחרי הפשטנות הגאונים מצרפים לרובד של הפרשנות פיסות מידע מעולמות ידע רבים שלא הכרחיים לפרשנות התורה. חז"ל לפעמים נוגעים בנקודת הפשט שהיא המרכזית בפרשנות אבל עיקר דבריהם נמצא במסגרת הרחבה יותר שהיא הדרש והסוד. ומהי שיטת האבן עזרא? ממתין לכם בפרק...

אבן עזרא מביא פירוש מיוחד בנוף הפרשני. בשונה מפרשנים אחרים, התייחסותו אל הגמרא דלה מאוד ופירושו עצמאי יותר. בהקדמתו לשני פירושיו לספר בראשית, הוא מבאר את עיקרי שיטתו העצמאית ואת השיטות הפרשניות אליהן יתייחס. מהן אותן שיטות ומהי שיטתו העצמאית? האזינו לפרק כדי לגלות...