קיימות בעברית

"במקום לקנות את הדברים ולזרוק אותם לפח, הן קונות פעם אחת ומוסרות את זה למישהי אחרת"בפרק הזה דיברנו עם דנה וקנין גנאל, דוקטורנטית למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית ומנהלת המחקר של מיזם "אמהות לא אוגרות", על כלכלה מעגלית שיתופית. דיברנו על על האימפקט הסביבתי, הכלכלי והחברתי של "אמהות לא אוגרות", על האופן שבו שיתוף והחלפת חפצים יכולים לצמצם צריכה, פסולת ונזקי אקלים, על האתגרים בהרחבת יוזמות כאלו לאוכלוסיות נוספות, ועל השאלה האם התארגנויות קהילתיות יכולות להתרחב ולחולל שינוי משמעותי בכלכלה.לתמיכה במימון המונים של "אמהות לא אוגרות"https://www.peach-in.com/cmp/imahotloogrotאתר "אמהות לא אוגרות" לקריאה נוספת על המיזםhttps://imahotloogrot.com/ על כלכלה שיתופית ב-"אקו ויקי"https://ecowiki.org.il/wiki/%D7%9B%D7%9C%D7%9B%D7%9C%D7%94_%D7%A9%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%AA

"יותר ויותר מינים של בעלי חיים וצמחים נעלמים, מינים שהכרנו כילדים והילדים שלנו כבר לא יכירו אותם. אם רק המדענים יגידו שחייבים לפעול, לא נצליח להתקדם. חייבים לגייס דעת קהל"בפרק הזה דיברנו עם פרופ' יעל מנדליק, אקולוגית וביולוגית שימור, חוקרת ומרצה בפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה באוניברסיטה העברית, על הקשר בין חקלאות, מערכות מזון והמגוון הביולוגי. דיברנו על החשיבות של שירותי המערכת האקולוגית לרווחת האדם, על הכחדת מינים ואיך אפשר להתמודד איתה, על התפקיד של דבורים במערכות המזון, על הבעיות בחקלאות המודרנית, ועל פתרונות מבוססי טבע שיכולים לסייע לקידום חקלאות בריאה ומקיימת יותר. פרויקט מחקרי בנושא "פתרונות מבוססי טבע לקידום המגוון הביולוגי ורווחת האדם" https://www.gov.il/he/pages/transform  המעבדה של יעל מנדליק בנושא מגוון ביולוגי, שירותי מערכת אקולוגית, חקלאות, והתפקיד החיוני של דבורים ומאביקים https://entomology.agri.huji.ac.il/yael-mandelik

"כולם רוצים מול הבית שטחים פתוחים ושמורות טבע, אבל לא רוצים תחנות כוח…איך מחליטים מתי זה נימב"י מוצדק, ומתי הוא לא מוצדק?"בפרק הזה דיברנו עם ד"ר בני פירסט: גאוגרף, מתכננן ערים, סביבתן, חוקר ומרצה במחלקה לגאוגרפיה (מדעי המרחב) באוניברסיטה העברית.  דיברנו על שני נושאים: הראשון הוא התפתחות ההתארגנויות הסביבתיות בישראל לאורך השנים, הפוליטיקה של התנועה הסביבתית והמאבקים האידיאולוגיים בתוכה. הנושא השני הוא תופעת הנימב"י (Not In My Back Yard) כלומר התנגדות תושבים להקמת פרויקטים ותשתיות ציבוריות (כגון כבישים, מסילות רכבת קלה, ותחנות כוח) צמוד לביתם, ממה היא נובעת, מתי היא מוצדקת, ואיך נכון להתמודד איתה.מקורות להרחבה:בני פירסט, "דע את הטבע וחובבהו! על התפתחות הפעילות הציבורית הסביבתית בישראל" (עת-מול, 2022) https://files.ybz.org.il/periodicals/Etmol/278/278.2.pdf בני פירסט ומישל פורטמן, "נגד מיקום בחצרי": מאפיינים, גורמים והתמודדות עם תופעת ה נִ מְ בִּ " י בישראל - הדגמה על תשתיות אנרגיה" (אקולוגיה וסביבה 2018) https://magazine.isees.org.il/?p=16466 3. בני פירסט, "ירוקים זועקים" (2018) [ספר על התנועה הסביבתית בישראל] https://www.e-vrit.co.il/product/16139/%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%99%D7%9D-%D7%96%D7%95%D7%A2%D7%A7%D7%99%D7%9D?srsltid=AfmBOoomBC8RCVjnWIQ91TinAgbbSq4a7USOJ-Knkbxo5kmGaBaOiz764. בני פירסט, "אקולוגיה, סביבה, קיימות: קווים להתפתחותה של התנועה הסביבתית בישראל" (אופקים בגאוגרפיה 2013) https://drive.google.com/file/d/1Pu7TpPGhiRxic4Zn31P3OGr0AhlLzdil/view?usp=sharing 

חזרנו לעונה השישית בפודקאסט "קיימות בעברית" של מרכז הקיימות באוניברסיטה העברית בהנחיית ניב מאירסון, על הממשק בין כלכלה, חברה וסביבה. בעונה הזאת נשים זרקור על החוקרים והחוקרות המעולים והמעולות באוניברסיטה העברית. נעסוק במחקרים פורצי דרך שיעזרו לנו גם בהבנת המשבר האקולוגי, וגם בכלים השונים להתמודד איתו. נדבר על נושאים שונים ומגוונים; חקלאות אקולוגית, תביעות אקלים, התפקיד של סין במעבר לכלכלה מקיימת, ההיסטוריה הפוליטית של התנועה הסביבתית, יוזמות קהילתיות של כלכלה מעגלית ושיתופית, ועוד.ננסה להנגיש את המדע לציבור ולמקבלי ההחלטות. המטרה שלנו היא שהמחקרים החשובים האלו לא ישארו במגדל השן, אלא יהפכו לחלק מהשיח וארגז הכלים של התנועה הסביבתית, ויאפשרו קידום מדיניות מבוססת מדע, למען המעבר לכלכלה צודקת ומקיימת.

אחרי 5 עונות ו-29 פרקים, אני מתחיל התמחות והפודקאסט יוצא להפוגה

המהפכה התעשייתית הביאה לפיתוח כלכלי, אך גם הביאה להשלכות אקולוגיות ובריאותיות אדירות. איך יכולה להיראות תעשייה שמבוססת על עקרונות אחרים לגמרי, כזאת שתביא לשגשוג כלכלי ואקולוגי גם יחד?בפרק הזה שוחחנו עם יאיר אנגל, מעצב תעשייתי, יזם ויועץ בתחום העיצוב המקיים שהביא לישראל את גישת "מעריסה לעריסה", גישה מהפכנית לתכנון ועיצוב מעגלי של מוצרים, בהשראת תהליכים טבעיים.מה הופך מוצר למוצר טוב? מה אפשר ללמוד מהטבע, שבו אין דבר כזה "פסולת"? למה תפוז הוא דוגמא למוצר מעולה עם תכנון גאוני? איך עקרונות הכלכלה המעגלית וגישת "מעריסה לעריסה" יכולים לשנות את הדרך שבה אנחנו מעצבים, מייצרים וצורכים?  האם אנחנו חייבים להיות הבעלים של כל החפצים שלנו, ואיך נראה מודל כלכלי אחר, של שכירת שירותים כחלופה לקניית מוצרים? דיברנו על הדרכים בהם מעצבים ותעשיינים יכולים לעצב מחדש תהליכי ייצור, לבחור חומרים נכון ולתכנן מוצרים שנועדו לשימוש חוזר ומיחזור, וכך למנוע את הנזקים מלכתחילה, במקום לצמצם אותם בדיעבד. הזכרנו דוגמאות מעוררות השראה מהעולם ליישום מוצלח, וצעדי מדיניות עם פוטנציאל לקחת אותנו לכיוון הזה גם בישראל.לינקי להרחבה:הרצאה של יאיר אנגל "כלכלה מעגלית למתחילים" (2020)  הערך על יאיר אנגל באקו-ויקי וויליאם מק'דונו ומיכאל בראונגרט, "המהפכה התעשייתית הבאה" (מאמר בתרגום השל) וויליאם מק'דונו ומיכאל בראונגרט, "מעריסה לעריסה" (לינק למאמר קצר בתרגום מרכז השל )וויליאם מק'דונו ומיכאל בראונגרט, "מעריסה לעריסה" (לינק לספר המלא בעברית בהוצאת בבל)

איך מבני הכוח הכלכליים ומבני הבעלות התעשיתיים הביאו אותנו למשבר הסביבתי ולאי-השיוויון הנוכחי? ומה צריך לשנות כדי להימנע מקטסטרופה אקולוגית וחברתית? בפרק הזה שוחחנו עם מקס גרובמן, חוקר מדיניות סביבתית וכלכלה פוליטית במרכז אדווה, על הכלכלה הפוליטית של האנרגיה דרך הגישה של "הון ככוח" - תאוריה כלכלית חלופית שמסבירה איך הון הוא לא רק משאב כלכלי, אלא כלי לשליטה חברתית ופוליטית.מה הבעיות המרכזיות בתאוריה הכלכלית הניאו-קלאסית, וכיצד הן קשורות לכישלונות שלנו להתמודד עם המשבר הפלנטרי? איך תהליכי ההפרטה של האנרגיה והתשתיות משפיעים על היכולת שלנו לעשות את השינוי הנדרש? ומה ניתן ללמוד מהמקרה הגרמני, שבו תאגידי האנרגיה הפוסילית הצליחו לשמר את השליטה שלהם למרות מדיניות לביזור משק האנרגיה?לסיום נבחן יחד חלופות מעשיות לסדר הקיים: כיצד דמוקרטיזציה של ייצור האנרגיה ותשתיות חיוניות אחרות יכולה לקדם צדק חברתי וסביבתי? מהן הצורות השונות של בעלות ציבורית - ממשלתית, מוניציפלית וקואופרטיבית? ומה הפוטנציאל של התארגנויות אזרחיות לשנות את מאזן הכוחות? לינקים להרחבה:מקס גרובמן, "צדק אקלימי? בעלי הכוח מעדיפים את הפרטת משק האנרגיה" (מרכז אדווה, אוגוסט 2022) שמשון ביכלר, יהונתן ניצן, "ההון ושברו" (2022) הספר המלא כאן ⁠"כנסיית בתי הספר לכלכלה: בעקבות הספר 'ההון ושברו' מאת שמשון ביכלר ויהונתן ניצן" (זו הדרך, 2023)האתר של תאוריית "הון ככוח" Tia Levi, Emil Israel & Max Grubman, “Power (Re)distribution: How Dominant Capital Regained Control of the Energiewende” (2024) Tia Levi & Emil Israel, “Changing Networks of Power: A Theoretical Approach to the Study of Capitalized Power in Contemporary Energy Transitions”, Energy Research & Social Science (2024)הצטרפות לקבוצת הווצאפ בלינק

מה הקשר בין זכויות עובדים לזכויות סביבתיות? וכיצד מקדמים מעבר לכלכלה מקיימת תוך הגנה על העובדים? בפרק הזה שוחחנו עם רן רביב, מנהל תחום קיימות מקומית במרכז השל,  וראומה שלזינגר, ראש מטה מרכז בארגון כוח לעובדים, על גישת "המעבר הצודק" שמחברת בין צדק סביבתי לצדק חברתי.מאבקים לסגירת מפעלים מזהמים הופכים פעמים רבות לעימות בין הסביבתנים לעובדים. איך מגשרים על המתח הזה, ויוצרים ברית אמיתית בין ארגוני הסביבה לארגוני העובדים? ואיך הופכים את המאבק הסביבתי מאיום על התעסוקה והפרנסה, להזדמנות לתיקון חברתי?נדבר על אסטרטגיות ופתרונות אפשריים, מהיערכות של מקומות עבודה למשבר האקלים, דרך הכשרות מקצועיות ותעסוקה חלופית לעובדי תעשיות מזהמות, ועד צמצום שעות העבודה כפתרון סביבתי וחברתי.לינקים להרחבה:רן רביב "הבטחת תעסוקה, פרנסה וזכויות עובדים בהתמודדות עם משבר האקלים" (פורום ארלוזורוב, אוקטובר 2023) רן רביב, "התנועה הסביבתית וארגוני העובדים: הילכו שניים יחדיו?" (פיגומים, אפריל 2022) ראומה שלזינגר, "מה הקשר בין סגירת מפעל להבים לצדק אקלימי?" (זמן ישראל, ינואר 2023)עו"ד דיאנה בוארון ועו"ד רונית רונן, "השפעות משבר האקלים על בטיחות ובריאות העובדים – והצורך בהסדרה" (קו לעובד, יולי 2024) נוגה דגן-בוזגלו, מקס גרובמן, "מעבר צודק: הגנה על עובדים במעבר לכלכלה דלת פחמן" (מרכז אדווה, נובמבר 2022) מקס גרובמן, "בעקבות הזמן האבוד: קיצור שבוע העבודה כצעד להתמודדות עם משבר האקלים"(מרכז אדווה, נובמבר 2024) חיים וסביבה, "מעבר צודק ותעסוקה ירוקה" בתוך "מפת דרכים - מדיניות וחקיקה סביבתית 2023"

בפרק הזה אנחנו פוגשים את עומרי בן עמי וענבל אמאר בירן מבית הספר לעסקים חברתיים, ומנסים להבין איך בעצם אפשר לעשות עסקים אחרת. מה ההבדל בין עסק רגיל, קואפרטיב ועסק חברתי, ולמה זה בכלל חשוב? איך המודל של יזמות שיתופית מציע אלטרנטיבה להתנהלות העסקית הרגילה שאנחנו מכירים.נכיר דוגמאות מעוררות השראה כמו מצילות המזון המצמצמות בזבוז מזון ומקדמות ביטחון תזונתי, קואפרטיב התוכנה השיתופי סופי, מוסללה המקדמת קיימות עירונית על גגות העיר, ועוד. נבין כיצד עסקים אלה ואחרים מצליחים לשלב בין יצירת ערך קהילתי והתנהלות שיתופית-דמוקרטית, לבין קיום כלכלי עצמאי ובר-קיימא.הפרק יעסוק בחזון והערכים המניעים את היזמות הקהילתית הזאת, בדרכי הפעולה וההתנהלות החדשניות שהם מפתחים, ובאתגרים וההצלחות בדרך. נחקור את תפקידן של הממשלה והרשויות המקומיות בקידום העסקים החברתיים והקואפרטיבים, ואת הפוטנציאל שלהם להוביל שינוי משמעותי לקראת כלכלה דמוקרטית, צודקת ומקיימת יותר.אתר בי"ס לעסקים חברתייםיפעת סולל, "כלכלת השיתוף האמיתית" תלם (2020) ד"ר אוהד קרני, "עסקים חברתיים–סביבתיים כהתגשמות מורשתה של אוסטרום" אקולוגיה וסביבה (2015)לינק להצטרפות לקבוצת הווצאפ

איך אפשר להגן על הטבע ועל הדורות הבאים במערכת משפט שנבנתה סביב זכויות אדם? בפרק הזה אנחנו צוללים לעולם המשפט האקולוגי - תחום חדשני שמבקש להכיר בטבע, בעלי החיים והדורות הבאים כנשאי זכויות משפטיות.בשיחה עם עו"ד דנה גינוסר מהקליניקה לסביבה ואקלים באוניברסיטה העברית ועו"ד אמנון קרן מהקליניקה לצדק סביבתי בתל אביב, נחקור איך את הכיוונים הפוטנציאליים של המשפט להתמודד עם המשבר האקולוגי. מה זה אומר שלצבי, יער, או לנהר יש זכויות? איך מייצגים בבית המשפט את האינטרסים של מערכות אקולוגיות דוממות, או של דורות שטרם נולדו?נבחן תקדימים פורצי דרך מהעולם ונסיונות ראשונים בישראל, נדון בסוגיות הפילוסופיות, האתיות והמשפטיות, ונלמד על הכלים המשפטיים החדשים שמתפתחים לשמירת טבע, הגנה על בעלי החיים והדורות הבאים.פרק חובה לכל מי שמתעניין במשפט, אקולוגיה, זכויות בעלי חיים וצדק סביבתי.לינקים להרחבה:דנה גינוסר ורחל אדם, "זכויות האדם וזכויות האדמה: טענת זכויות הטבע במאבקים לשמירת הרי ירושלים" (שיח זכויות, 2025)רחלי ווקס, "הטבע תובע" (זווית, 2019) ניר חסון, "ייתכן שלא רחוק היום שבו ים המלח יתבע אותנו בכבודו ובעצמו" (הארץ, 2022)הצטרפות לקבוצת הווצאפ של הפודקאסט כאן